יום שלישי, 2 במאי 2017

מגילת העצמאות צולמה בטכניקה חדשנית

ביוזמה משותפת של ארכיון המדינה ורשות העתיקות, יצאה מגילת העצמאות (בשנת 2016) באופן נדיר מהמתקן שבו היא מאוחסנת. המגילה צולמה בצילום חדשני שפותח לצורך צילום מגילות מדבר יהודה, במטרה לשחזר את מראה המקורי ולשמרה לדורות הבאים.




ביוזמה משותפת של ארכיון המדינה ורשות העתיקות, יצאה  מגילת העצמאות באופן נדיר מהמתקן שבו היא מאוחסנת, תוך שמירה על תנאי השימור המיוחדים לה. מגילת העצמאות - אחד מנכסי התרבות החשובים ביותר של מדינת ישראל, המכריז על הקמתה ומעצב את דמותה - צולמה בטכנולוגיה חדשנית, שפותחה במיוחד עבור מגילות מדבר יהודה - אחד מנכסי התרבות הקדומים והחשובים ביותר של עם ישראל. הצילום נעשה במטרה לשחזר את המראה המקורי של מגילת העצמאות ולשמר אותה לדורות הבאים.


צילום המגילה התבצע במעבדת שימור מגילות מדבר יהודה ע"ש משפחת לונדר של רשות העתיקות, באמצעות מערכת צילום מולטי-ספקטראלית מתקדמת, המאפשרת צילום בחשיפות שונות ובמספר אורכי גל - מהתחום הנראה, לתחום האינפרה-אדום הקרוב. הצילום המשוכלל יספק מידע על מרקם החומר ממנו עשויה המגילה, הדיו והטופוגרפיה (פני השטח) שלה.

שילוב החשיפות בתחום, יספק צילום צבע איכותי ומדויק הזהה לזה של מגילת העצמאות, ואילו החשיפות בתחום האינפרה אדום הקרוב יאפשרו קריאה של סימני כתב המופיעים על המגילה, שדהו עם השנים. בעזרת המערכת החדשנית, נוצר עותק מדויק וברור של מגילת העצמאות, כפי שנחתמה במקור, לפני שסימני הזמן נראו עליה.
מעבר לתיעוד המתקדם, הצילום יבחן את מצבה של מגילת העצמאות כיום, ובכך יסייע למפות את הפעולות הנדרשות לשימורה של המגילה לדורות הבאים.


סגנית גנז המדינה רותי אברמוביץ ציינה כי "כיום שמורה המגילה בתנאי תאורה וטמפרטורה מיוחדים, במתקן שמור ומאובטח של ארכיון המדינה. עד שיוחלט על אופן הצגתה לציבור, נמשיך לבצע פעולות שונות שמטרתן לתעד את המגילה, לחשוף אותה, ולשמר אותה לדורות הבאים. הצילום היום הוא שלב נוסף בכך, לאחר שבשנה שעברה ביצע הארכיון בסיוע התוכנית להעצמת תשתיות מורשת לאומית, צילום דיגיטלי בשיתוף פעולה עם גוגל".


פנינה שור, מנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, אמרה כי "בעזרת הטכנולוגיה הייחודית שפיתחנו ברשות העתיקות עם טובי המדענים בעולם ובסיוען הנדיב של קרנות ליאון לוי וארקדיה, אנו שמחים לסייע לא רק בשימור המורשת החומרית הרחוקה אלא גם במורשת התרבות הקרובה. מרגש וסמלי לתעד היום את מגילת העצמאות, מאבני היסוד של מדינת ישראל, עם טכנולוגיה שפותחה במיוחד עבור מגילות מדבר יהודה -  כתבי היד העבריים הקדומים ביותר, בני אלפיים שנה, שהתגלו לראשונה ערב קום המדינה, עת נכתבה מגילת העצמאות".
ד"ר מרדכי נאור, סופר וחוקר תולדות ארץ-ישראל, שבימים אלה הופיע ספרו "יום השישי הגדול" על טקס הכרזת המדינה והכנת המגילה, הביא פרטים ידועים ופחות ידועים על המגילה שכתיבתה לא הושלמה עד למועד הטקס ההיסטורי ועל בעיות שהתעוררו בעת החתימה. כך לדוגמה סיפר ש"בשל העובדה שהטקס נערך בת"א, נבצר מחלק מהחותמים עליה להגיע אליו שכן ירושלים הייתה במצור, והם חתמו על המגילה רק כעבור חודש, ב"רווחים" שהשאירו להם לשם כך". עוד סיפר כי "מכיוון שרשימות המוזמנים לא נמצאו עד היום - לא ידוע בדיוק מי היו 300 המוזמנים לטקס הכרזת המדינה. מי שכמעט לא הורשה להיכנס היה שר המשפטים המיועד פנחס רוזנבליט (רוזן) ששכח להביא את ההזמנה. רק בהתערבותו של זאב שרף, מזכיר מנהלת העם, הורשה להיכנס וכך גם זכה לחתום על מגילת העצמאות".
מגילת העצמאות היא המסמך החשוב ביותר שנוצר במדינת ישראל ומהווה את המסמך הראשון המשקף ריבונות יהודית מאז ימי מלכות חשמונאים, והוא ככל הנראה המסמך הראשון המשקף רצון לריבונות תוך הסכמה דמוקרטית. נציגי המחנות הפוליטיים השונים ביישוב נשאו ונתנו על כל רעיון וניסוח שבו עד שהגיעו למסמך מוסכם; הוויכוח התנהל עד סמוך למעמד החתימה עצמו. המגילה הוקראה במעמד הכרזת העצמאות, ביום שישי ה' באייר תש"ח במוזיאון תל אביב שהיה אז ברחוב רוטשילד 16, ושכן בביתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. 25 מחברי מועצת העם חתמו עליה, ו- 12 נוספים שהיו בירושלים הנצורה חתמו מאוחר יותר. אורכה של המגילה 117 ס"מ, ורוחבה 29.7 ס"מ. היא עשויה שלושה חלקים, ובצידה חוט שזור וחותמת שעווה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה