יום שבת, 11 במרץ 2017

חמשירי המגילה

מילים: משה שפריר    ציור: סבינה סעד

עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְעוֹד שֶׁבַע                                                                                          
מְדִינוֹת הוּא מָלַךְ דֶּרֶךְ קֶבַע,
אַךְ עַל וַשְׁתִּי אִשְׁתּוֹ
בְּחַדְרֵי הַרְמוֹנוֹ
לֹא שָׁלַט הוּא כְּדֶרֶךְ-הַטֶּבַע.


בְּמַמְלֶכֶת פָּרָס, כּוּשׁ וְהֹדוּ
כְּשֶׁעָמְדוּ לִבְחִירַת מַלְכַּת-יֹפִי        
מִבָּנוֹת כֹּה שְׁחוּמוֹת
לְבָנוֹת וּשְׁחוֹרוֹת
רַק אֶסְתֵּר נִמְצְאָה בְּלֹא  דֹּפִי.

אָז הַמֶּלֶךְ אָמַר: "הִתְאַהַבְתִּי,                  
הִיא נָאָה מִכֻּלָּן, כֹּה יָפָה הִיא,
כֶּתֶר תְּנוּ עַל רֹאשָׁהּ
וְתִהְיֶה הַמַּלְכָּה
הִיא תִּהְיֶה לִי אִשְׁתִּי תַּחַת וַשְׁתִּי".

וְעָשָׂה הוּא מִשְׁתֶּה שֶׁל רֹב-יַיִן
לְהַצִּיג אֶת אֶסְתֵּר לְכָל-עַיִן,
ּ ,אַךְ אֶסְתֵּר אֶת סוֹדָה
(שֶׁהִיא בַּת יְהוּדָה)
לֹא סִפְּרָה, לֹא גִּלְּתָה לוֹ עֲדַיִן.

.אָז הוֹפִיעוּ קוֹשְׁרִים: בִּגְתָּן, תֶּרֶשׁ'
שֶׁאוּלַי נִשְׁלְחוּ בִּידֵי זֶרֶשׁ
זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָמָן,
שֶׁרָצְתָה כְּבָר מִזְּמַן
לְהָרִים אֶת אִישָׁהּ מִן הַקֶּרֶש

מָרְדְּכַי שָׁם יָשַׁב לוֹ בַּשַׁעַר,
הוּא הָיָה אִישׁ שַׁבָּ"כּ, לֹא סְתָם בַּעַר,
וְאֵין מַה לְּהַסְתִּיר:
אֶת שְׁנֵיהֶם הוּא הִסְגִּיר,
הוּא מִלֵּא תַּפְקִידוֹ, בְּלִי כָּל-צַעַר.

כֹּה אָמַר מָרְדְּכַי, אִישׁ-יְמִינִי,
לְאֶסְתֵּר, בַּת-דּוֹדוֹ: "תַּאֲמִינִי:
אֶת מַלְכֵּךְ הַנִּמְהָר 
יִרְצְחוּ בְּדָם-קַר,
אִם עֲלֵיהֶם הַיּוֹם לֹא תָּלִינִי!".

אָז סִפְּרָה זֹאת אֶסְתֵּר, אֵשֶׁת-חַיִל,
כָּךְ גִּלְּתָה הַכֹּל בַּת-אֲבִיחַיִל,
הַגְּזֵרָה הִיא בִּטְּלָה
וְשׁוּשָׁן צָהֲלָה
וּפוֹרִים חָגְגוּ יוֹם וָלַיִל.

זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא,
אִישׁ רָשָׁע וְאָבִיו שֶׁל וַיְזָתָא
וְכֻלָּם בְּשׁוּשָׁן 
זֹאת יָדְעוּ כְּבָר מִזְּמַן,
שֶׁיִּתְלוּם כְּשֶׁרֹאשָׁם כְּלַפֵּי מַטָּה.

אין תגובות:

פרסום תגובה