יום שלישי, 26 במאי 2015

מנחם הרן חוקר המקרא

דברים שנאמרו על-ידי פרופ' עמנואל טוב מהאוניברסיטה העברית, יו״ר, בערב לזכרו של פרופ' מנחם הרןהאוניברסיטה העברית ז׳ בסיון תשע״ה (25.5.2015)

מנחם הרן תרפ״ה - תשע״ה
משפחת הרן היקרה, עמיתי בחוג למקרא ובאוניברסיטה, קהל נכבד,
לפני מעט יותר מחודש ימים הלך לעולמו חברנו מנחם הרן, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא, חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הישראלית למדעים, והוא בן תשעים שנה וארבעה חודשים במותו. הערב, מעט אחרי מועד השלושים, אנו מתכנסים, מוקיריו של פרופסור הרן, תלמידיו ועמיתיו, כדי להתייחד עם זכרו, להעלות זיכרונות, ולהקשיב לשתי הרצאות הקשורות לתחום התמחותו. אנחנו עושים זאת באוניברסיטה העברית, ביתו השני של פרופסור הרן, מקום שעשה בו שישה עשורים או יותר, החל בלימודיו בהר הצופים של פעם, עבור בטרה סנטה וגבעת רם, וכלה בהר הצופים של היום. 
אנו משתתפים בצער המשפחה עם הסתלקותו של פרופ' מנחם הרן. אנו מביעים את תנחומינו לד"ר רעיה הרן לבית טברסקי, ולילדיו פרופ' שי הרן ופרופ' טלי הרן. אני מכיר תודה לבני המשפחה על השתתפותם בערב זה, ולפרופ' שי הרן שיאמר מילים בשם המשפחה. אני גם מודה לפרופ' אד גרינשטיין שיעלה זכרונות, לפרופ' ברוך שורץ ולד"ר ערן ויזל שיכבדונו בהרצאות מתחום מחקרו של פרופ' הרן. אני גם מודה לד"ר שמעון גזונדהייט, ראש החוג למקרא, שאירגן את הערב.
קשה לחשוב על החוג למקרא ללא פרופ' הרן, שכן הוא לימד בו במשך ארבעה עשורים. גם לאחר מכן התייעצו עמו, ונוכחותו הורגשה כל העת, בין השאר בהשתתפותו הפעילה בסימפוזיונים של החוג, שם נטל חלק מרכזי ומפרה בדיונים. לקראת סוף חייו, כשכבר לא ביקר באוניברסיטה, התנהל הקשר עמו דרך קווי הטלפון. השיחה תמיד הייתה קולחת, גם בימים הקשים, ולא פעם הוא אמר לי: ״הראש צלול, אבל הגוף כבר לא רוצה״. 
פרופ' הרן חי חיים אינטלקטואליים מלאים והיה פורה מאד בכתיבתו. הוא המשיך לכתוב כמעט עד לסוף ימיו. 
כיושב ראש לא אוכל לסקור את עבודתו של פרופ' הרן ז"ל, אך אזכיר ציוני דרך אחדים.
פרופ' הרן החל את לימודיו במגוון של חוגים, כפי שהיה נהוג באותם ימים. במקרה שלו,
מקרא, ספרות עברית וגיאולוגיה. הוא המשיך את חוק לימודיו ב-Dropsie College  שבפילדלפיה. את עבודת הדוקטור כתב בהדרכת פרופ' יחזקאל קויפמן: "המשכן והמכלול הפולחני הפנימי, לפי ספר כוהנים והמקורות שמחוץ לו". העבודה הוגשה בשנת 1956 לאוניברסיטה העברית, והיא היוותה את הבסיס לספרו "תקופות ומוסדות במקרא, עיונים היסטוריים" (הוצאת עם עובד, תשל"ג). למעשה, זה היה ספרו השלישי, שיצא גם בלבוש אנגלי אצל Clarendon Press, Oxford 1968. קדמו לו שני ספרים אחרים: "בין ראשונות לחדשות, מחקר ספרותי והיסטורי בחטיבת הנבואות שבספר ישעיהו פרקים מ-מח" (הוצאת מאגנס, תשכ"ג), והספר האחר: "חקר המקרא בלשון העברית: דברים על דמותו ועל דרכו" (הוצאת מאגנס, תשכ"ט). כמו כן כתב פרופ' הרן מונוגרפיות רבות, ביניהן יותר מ-200 מאמרים מדעיים. 
בין היתר הקדיש פרופ' הרן שורה של מחקרים לחומרים שעליהם כתבו את ספרי המקרא בימי בית ראשון ובית שני. מחקרים אלה תקפים עד עצם היום הזה. חוקרת של חומרי כתיבה אמרה לי לאחרונה עד כמה היא מעריכה את המחקרים הללו. פרופ' הרן הדגיש שכל אחד מספרי המקרא הורכב מגילות מגילות וכי היקפן של מגילות קטנות אלה היה מצומצם מאד.
פרופ' הרן גם ערך ספרים אחדים שמתוכם אזכיר במיוחד את סידרת הספרים שערך יחד עם Magne Saebo בשם The Hebrew Bible/Old Testament, the History of Its Interpretation. הוא גם היה חבר מערכת בכתב העת "תרביץ" ועורך משנה באנציקלופדיה המקראית.
הישגו המדעי הגדול של פרופ' הרן הינו ללא ספק מפעלו המונומנטלי "האסופה המקראית, תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים." ספר זה יצא בארבעה כרכים. תחילה אצל מוסד ביאליק בשיתוף עם הוצאת מאגנס, ואחר כך אצל מוסד ביאליק.
מוסד ביאליק
שמות הכרכים השונים מעידים על ההיקף הרחב מאד של המפעל. הכרך הראשון, "אקדמות להסברת הקאנוניזציה של המקרא כתהליך היסטורי" (1996), מציג ראייה חדשה של הנושאים שבדרך כלל נידונים תחת הכותרת של קנוניזציה. הכרכים האחרים עוסקים בהשתלשלות הספרותית של ספרי המקרא ושל מגבשי הספרים ובקשר בינה לבין תולדות אסופת המקרא. הכרך השני נקרא "קאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית: התורה הדבטרונומית והחיבור הדבטרונומיסטי (יצא לאור בשנת 2003). המקיף מכולם הוא הכרך השלישי המכונה "הקאנוניזאציה של כתבי הנביאים כאיסוף של שרידים (כרך זה יצא לאור בשנת 2008). הכרך הרביעי נושא כותרת דומה, ותת-הכותרת ממקדת את הדיון ב"ספר עזרא-ונחמיה כצירוף אחד". כרך אחרון זה יצא בשנה הקודמת, 2014. היו לו לפרופ' הרן תוכניות לחיבור נוסף שיעסוק, או יעסוק בין היתר, בשיר השירים. אין ספק שמדובר במפעל עצום בהיקפו, שבו פרש לפנינו המחבר את ראייתו המיוחדת על ספרות המקרא. בכרכים אלה המשיך פרופ' הרן אחדים ממחקריו הקודמים, אבל יותר מזה - הוא בנה בהם נדבכים חדשים של מבנה חדש. 
פרופ' הרן ז"ל זכה לתהודה נרחבת למחקריו ולהכרה רבה בארץ ובעולם. הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות מרכזיות בעולם וקיבל דוקטורט לשם כבוד ב-Hebrew Union College שבירושלים. כמו כן הוענקו לפרופ' הרן  פרסים אחדים, ביניהם פרס ביאליק עבור ספרו "האסופה המקראית" (1998) ופרס ישראל בחקר המקרא בשנת תש"ס (2000). בשנת 1996 פרופ' הרן התקבל כחבר באקדמיה הישראלית למדעים. הוא גם היה חבר באקדמיה הנורבגית למדעים (2002) ובאקדמיה האמריקאית למדעי היהדות. בשנת 1996 הוגש לו ספר יובל שנערך בידי תלמידיו: Texts, Temples and Traditions, a Tribute to Menahem Haran 

הדוברים של הערב ידברו על פרופסור מנחם הרן המורה והחוקר. אני עצמי למדתי אצל ד"ר הרן את ה"מבוא לבעיות חקר המקרא" בשנת תשכ"א.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה