רן הכהן (תרגום, מבוא והערות), כבוד המלכים: האפוס הלאומי האתיופי

ד"ר יונתן בן-דב, אוניברסיטת חיפה

אני שמח להמליץ על הספר: כבוד המלכים: האפוס הלאומי האתיופי (תרגום, מבוא והערות: רן הכהן), הוצאת אוניברסיטת תל אביב תשע"ב.

הוצאת אוניברסיטת תל אביב

ספר זה הוא תרגום ופירוש לאפוס הלאומי האתיופי, הידוע בשמו "כּברה נגֶסת". אתיופיה היא המדינה העתיקה והיציבה ביותר ביבשת אפריקה, ומן התרבויות העתיקות ביותר, המחזיקה ברצף תרבותי ארוך ובלתי מופרע משלהי העת העתיקה ועד ימינו. המיתוס הלאומי של תרבות עתיקה זו מספר כי מלכי אתיופיה הם נצר משלמה המלך, מן הצאצא שנולד לו ולמלכת שבא בעת ביקורה של זו בירושלים.
מנליק, בנו של שלמה, בא לבקר את אביו בירושלים ולראות את גדולתו, ושם העלו יועציו את הרעיון לגנוב את ארון ברית ה' מירושלים ולהביאו לאתיופיה, לעיר הקדושה אקסום. לפי האמונה האתיופית, הארון המקורי שמור עד היום באקסום, וזאת אומרת שכל ההיסטוריה המקראית הסתתרה מאחורי חזות בדויה של השראת שכינה, בעוד השכינה האמיתית נמצאה הרחק דרומה משם. המיתוס נכתב ככל הנראה בימי הביניים, אך הוא משמר מסורות משלהי העת העתיקה, ואין כמוהו כדי להמחיש את הסבך המפותל שנאחזו בו בני הדתות השונות בתקופה סוערת זו.

הסיפור נחשב קדוש על ידי כל בני אתיופיה, לאו דווקא בקרב עדת "ביתא ישראל", שחבריה עלו למדינת ישראל. כידוע, הנצרות האתיופית היא דת מקראית מאד, ואולי אף יהודית מאד, ומקפידה על מילה ומנהגי כשרות, ועל סממנים יהודים רבים בתחומים שונים. "כבוד המלכים" הוא סיפור עשיר ומורכב, מעניין ומסקרן, ואף לעתים מעלה חיוך, למשל בקטע שבו המפגש בין שלמה למלכת שבא מגיע לכדי מפגש אהבים. הקורא העברי ייהנה לחפש בו רמיזות לפסוקי מקרא, ואף הדים למדרשי חז"ל, משום שכמסתבר המסורות הללו לא היו נחלתם של יהודים בלבד, והיה הרבה מן המשותף במסורות האגדה בקרב בני הדתות השונות.

המתרגם, ד"ר רן הכהן (שספרו הקודם "מחדשי הברית הישנה" עוסק בחקר המקרא ובתגובות לו במאה התשע-עשרה), עשה עבודה חשובה בשחזור הסגנון המקראי מלשון הגעז העתיקה אל העברית, ואף הגדיל לעשות בהביאו פירוש מפורט על כל פרק ופרק מן הסיפור, תוך שהוא מפנה אל מראי המקום החשובים: לא רק במקרא אלא בעיקר בספרות הנוצרית הקדומה, במקום שבו הקורא הישראלי חסר את הידע הדרוש. אני שאבתי הנאה רבה מהוד הקדומים של המיתוס, ומן הנאיביות העממית של חלקים ממנו. הוא יספק לקרוא פרספקטיבה חשובה ועשירה, בתחום שאיננו מן הרגילים במקומותינו.

הממליץ, ד״ר יונתן בן-דב, מלמד מקרא וספרות בית שני בחוג למקרא, אוניברסיטת חיפה. ספרו האחרון הוא: J. Ben-Dov and S. Sanders (eds.), Ancient Jewish Sciences and the History of Knowledge in Second Temple Literature, ISAW and NYU Press, 2014.

זמין חינם לקריאה ברשת: http://dlib.nyu.edu/awdl/isaw/ancient-jewish-sciences/