 |
| הכתובת ביוונית
צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
|
שלוש כתובות קבורה בנות כ-1700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, נחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון. בשתי כתובות הקבורה בארמית נזכרים שמותיהם של מי שמכונים "רבנים", ששמותיהם טרם פוענחו, ואשר נקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי.
 |
| חשיפת הכתובות בציפורי
צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
|
לדברי ד"ר מוטי אביעם ממכון כינרת לארכיאולוגיה גלילית, "חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעותו של המונח "רבי" בתקופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם ה"תנאים" ולאחריו ה"אמוראים" – אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר.
 |
| אהרוני אמיתי ליד הכתובות שנחשפו
צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
|
אחת ההפתעות בכתובות החדשות שנתגלו, היא שאחד הנקברים מכונה "הטברייני". זהו כבר המקרה השני של נקבר מטבריה, בבית הקברות של ציפורי. לא מן הנמנע שיהודים מחלקים שונים בגליל, הגיעו להיקבר בציפורי בעקבות פעילותו החשובה של רבי יהודה הנשיא במקום. אפשרות נוספת היא, שהאיש עבר להתגורר בציפורי ושם נפטר, אך הוא ביקש להיזכר כאיש טבריה. בכתובת השנייה, מופיע - לראשונה במחקר כתובות ציפורי - המונח "לעולם", שמוכר מכתובות קבורה בבית שערים ובמקומות אחרים, והכוונה היא שמקום קבורתו יישאר שלו לעד, מבלי שמישהו יגזול את מקומו. שתי הכתובות מסתיימות בברכה העברית "שלום".
 |
| ניקוי אחת הכתובות |
בכתובת היוונית נזכר השם יוסיי, שהיה מאד מקובל בקרב יהודים בארץ ובתפוצות. עד כה, תועדו במחקר על ציפורי 17 כתובות קבורה, רובן בארמית - שהייתה שפת היום-יום של יהודי ארץ ישראל בתקופה זו. לעומת זאת, כתובות הקבורה שנמצאו בטבריה - הבירה השנייה של הגליל, נכתבו ברובן ביוונית. בכתובות אלו נזכרים כמה מאנשי ציפורי הקדומים, ביניהם שמות של רבנים, ולעיתים שמות של מקצועות שבהם עסקו. הארמית הייתה שפת היום-יום של יהודי תקופת המשנה והתלמוד, אך חלקם גם דברו וכתבו יוונית, ועל כן קיימות כתובות קבורה בשפה זו.
ציפורי הייתה הבירה הגלילית הראשונה בימי מלכות בית חשמונאי, והיא שימשה ככזו עד לייסודה של העיר טבריה, במאה ה-1 לספירה. העיר שימשה מרכז חשוב גם בהמשך, כאשר חי בה רבי יהודה הנשיא, עורך וחותם המשנה. בעיר התנהלו חיים יהודיים עשירים ומגוונים, כפי שעולה משפע המקוואות שהתגלו בחפירה. בתוך כך, חדרה לציפורי גם התרבות הרומית, כפי שעולה מעיצובה העירוני – רחובות מרוצפים, עמודים לארוך הרחוב הראשי, מבנה תיאטרון ובתי מרחץ. עושר הכתובות שנחשף מבתי הקברות של העיר מעיד על העוצמה היהודית ועל האליטה החברתית של העיר בשלהי התקופה הרומית.
הכתובות ייחקרו ע"י צוות חוקרים בהשתתפות ד"ר מוטי אביעם, אהרוני אמיתי, וההיסטוריון ד"ר יעקב אשכנזי ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית ומיקי פלג -מפקח נפת גליל תחתון ברשות העתיקות. עבודה משותפת זו תוליד, קרוב לודאי, גם גילויים חדשים. בהמשך, ידאגו ברשות העתיקות ומכללת כנרת להציג את הכתובות לקהל הרחב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.