מחזור שירי מרים
 |
אֲנִי, מִרְיָם
הִיא רַק רָצְתָה לָשִׁיר,
מִרְיָם.
לִמְצֹא בְּמִלּוֹתֶיהָ
אֶת קוֹלָהּ הַיִּחוּדִי וְהַיְּחִיד
לַעֲמֹד מוּל הָמוֹן אָדָם
וְלִקְרֹא "הִנְנִי".
אַךְ, הוּא הִקְדִּים אוֹתָהּ,
(בְּכָל זֹאת הָיָה הַנִּבְחָר)
פָּרַץ בִּנְחִישׁוּת לְרֹאשׁ הַטּוּר
וְשָׁר.
לֹא פִּזֵּז מוּל אֱלֹהָיו בַּעֲלִיצוּת,
וְנֶעֱנַשׁ כְּדָוִד,
לֹא הִתְפַּלֵּל בִּשְׂפָתַיִם חֲשׁוּקוֹת
לְיֶלֶד, כְּחַנָּה
אֶלָּא, שָׁר
אֶת הַשִּׁירָה שֶׁלָּהּ.
שֶׁל מִרְיָם.
וַאֲנִי, לְמוּדַת שִׁירִים
וַעֲמִידָה מִנֶּגֶד
שִׁלַּבְתִּי קוֹלִי בְּקוֹלוֹ
צֵרַפְתִּי תֹּף
וְצַעֲדֵי מָחוֹל
וְשִׁכְנַעְתִּי אֶת עַצְמִי
שֶׁשִּׁירָתוֹ הִיא גַּם שֶׁלִּי.
עָבְרוּ דּוֹרוֹת רַבִּים מֵאָז
קוֹלִי הֻלְאַם
גְּרוֹנִי נִחָר
לְחִישָׁתִי צְרוּדָה
וּמִילוֹתַי נֶעֶלְמוּ.
נִדּוֹנְתִּי לָחוּג לָעַד בְּמַעְגָּלִים
סְבִיב בְּאֵר.
מְנַסָּה, לַשָּׁוְא, לִשְׁאֹב
סִימָנִים וְאוֹתוֹת
לְמִי שֶׁהָיְתָה פַּעַם
מִרְיָם.
דְּבַר הַנּוֹאֶפֶת
"וְאִם אמרה 'טהורה אני' – מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער ניקנור ששם משקין את הסוטות, ומטהרין את היולדות, ומטהרין את המצורעים." (סוטה, א', ה')
הַמַּיִם מָרִים כָּל כָּךְ,
מִרְיָם,
עִסַּת הֶעָפָר חוֹנֶקֶת אֶת גְּרוֹנִי
טְעָמִים שֶׁל דַּם בְּהֵמוֹת
זֵעַת כֹּהֲנִים
וְחֶרְפָּתִי שֶׁלִּי
נִסְפָּגִים בְּבִטְנִי וְהִיא צָבָה.
לָמָּה לֹא הִזְהַרְתְּ אוֹתִי, מִרְיָם?
כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִבֵּיתִי
אֵלַי וְאֵלָיו
כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת בֵּית אָבִי וּבַעֲלִי
וּכְשֶׁהָרִיתִי לוֹ, שֶׁלֹּא בַּחֲדַר הוֹרָתִי
לָמָּה לֹא הִזְהַרְתְּ אוֹתִי, מִרְיָם?
שֶׁהָאָרֶץ תָּקִיא אוֹתִי מִקִּרְבָּהּ
וְלָמָּה לֹא סִפַּרְתְּ לִי, מִרְיָם,
שֶׁאֵין בָּהּ מָקוֹם לִטְמֵאוֹת
שֶׁאֵינָן מְבַקְּשׁוֹת לְהִכָּפֵר?
אֵיךְ זֶה שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי, מִרְיָם?
שֶׁהַתְּשׁוּקָה לַמֶּרְחָבִים
הִיא גַּם הַתְּשׁוּקָה לָאַחֵר.
וְשֶׁהָאַהֲבָה, מִרְיָם,
לֹא מִסְתַּפֶּקֶת בְּתֹף וּבְקוֹל שֵׁנִי
אֶלָּא מִתְחוֹלֶלֶת וְשָׁרָה
אֶת שִׁירָתוֹ, שֶׁהִיא גַּם שֶׁלִּי?
אֵיךְ נָתַתְּ לָהֶם, מִרְיָם,
לְהַנְצִיחַ אֶת שְׁמֵךְ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח
וְהֵסַטְתְּ מַבָּט
כְּשֶׁלְּפֶתַח הַשַּׁעַר הוּבְאוּ
גַּם הַיּוֹלְדוֹת.
הַמַּיִם מָרִים כָּל כָּךְ,
מִרְיָם,
וַאֲנִי לֹא מַרְגִּישָׁה טְמֵאָה
אָמְנָם בִּטְנִי צָבָה,
אֲבָל גּוּפִי יָדַע אוֹתוֹ.
זַרְעוֹ מִלֵּט אוֹתִי מִמּוֹלַדְתִּי.
נַפְשִׁי כְּבָר לֹא עֲקָרָה.
הַבִּיטִי בִּי, מִרְיָם,
שׁוֹכֶבֶת מְסֻפֶּקֶת
מִתְמַזֶּגֶת עִם קַרְקַע הָעוֹלָם
וּמְחַיֶּכֶת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.