 |
| וְהִיא כֹּה עֲשִׁירָה. עוֹד מִיְּמֵי הַתָּנָּךְ. |
שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית. יהיה מיותר להסביר למה ומדוע. פטור בלא כלום, אי אפשר. על דרך מְלֵאַת מהמורות נוסעת השפה העברית. מבית ומחוץ ירצו לשנותה. מבית יאמרו לנו, הן אנו ככל העמים. ומחוץ יבקשו לבלוע אותה אל קרבם. ואני טרם מצאתי את העם אשר יוותר על שפתו בקלי קלות. בוודאי לא את שפת הקודש העשירה והיפה.
שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית
אֲהַבְתִּיהָ.
כְּאֵשֶׁת חֵיק. כְּאֵם, כְּאָחוֹת.
מִכְמַנֶּיהָ נִכָּרִים בָּהּ.
רְדִידֵיהָ כְּגוֹנֵי הַקֶּשֶׁת.
מִדְבָּרָהּ נָאוֶה.
עֵינֶיהָ יוֹנִים. עַל אֲפִיקֵי מַיִם.
פַּעַם הִיא גַּל מִתְנַפֵּץ אֶל סֶלַע.
וּפַעַם אַדְוָה נִנּוֹחָה בְּצָהֳרֵי יוֹם.
לְעִתִּים תִּדְמֶה הִיא לְעֵץ חָרוּב.
וְצִלּוֹ מַחְמַדִּים. מֵשִׁיב נֶפֶשׁ.
לְעִתִּים אֲדַמֶּהָ לְרַקָּפוֹת ,
מְבַצְבְּצוֹת בֵּין סְלָעִים.
וְהִיא.
לְכָל שִׂיחַ וָפֶרַח, גִּבְעוֹל אוֹ עָלֶה,
תַּעֲנִיק שֵׁם. מְיֻחָד.
כַּשֵּׁם הַנִּתָּן לַתִּינוֹק הַמֵּגִיחַ,
עַל הָאָבְנַיִם, כְּמוֹ הַמְּיַלְּדוֹת.
אֲהַבְתִּיהָ.
אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
עַל מִלּוֹתֶיהָ. עַל שָׁרָשֶׁיהָ.
עַל נִיבֶיהָ. עַל הִפּוּכֵי הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת.
וְהִיא כֹּה עֲשִׁירָה. עוֹד מִיְּמֵי הַתָּנָּךְ.
אֲהַבְתִּיהָ. כִּנְשׁוֹת הַתָּנָּךְ.
אֶת שְׂפַת הַקֹּדֶשׁ.
מִלִּים מַרְעִידוֹת מֵיתַר.
מִלִּים שֶׁל מַעֲמַד הַר סִינַי.
כִּי כֻּלָּם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת.
וּמִלִּים שֶׁל שִׁירַת הַיָּם.
הַשִּׁירָה הַגְּדוֹלָה.
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ.
וְלוֹהֲטִים הַמַּיִם מוּנָעִים בְּרוּחַ קָדִים.
וְחוֹבְקִים הַגַּלִּים וּמִשְׁתַּבְּרִים. לִרְסִיסִים.
סוּס וְרוֹכְבוֹ צוֹלְלִים.
וְשִׁירַת הַנְּבִיאִים.
צַו לָצָו, צַו לָצָו, קַו לָקָו, קַו לָקָו.
רֹנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן.
אֵיפֹה אֶמְצָא שָׂפָה שֶׁכָּזוֹ.
וּפְנִינֶיהָ כֹּה רַבִּים.
דְּלִיתִים אַחַת לְאַחַת.
לְאֶרֶג אֶחָד מַרְהִיב.
וּצְבָעָיו כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בַּשְּׁקִיעָה.
וּקְצוֹת חֹשֶׁן הָאֶרֶג הַמְּשֻׁבָּץ:
אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת.
נֹפֶךְ, סַפִּיר, יַהֲלוֹם.
לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה.
תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה.
מָה יָפִית וּמָה נָעַמְתְּ.
אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.
בְּיוֹם חַגֵּךְ, אֵינֵךְ צְרִיכָה חַג.
שְׂפָתֵךְ יָפָה, כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
לְעִתִּים שְׁתִיקָתֵךְ, כַּדָּג.
רוֹעֶמֶת כִּבְרַק הַשָּׁמַיִם.
לְעִתִּים זוֹעֶמֶת אַתְּ.
וּפְעָמִים שֶׁאֵינֵךְ חֲדֵלָה,
לִיצֹר. לֶאֱרֹג. לִרְקֹם.
לֶאֱפוֹת. וּלְשַׁנּוֹת בְּרַק מִלּוֹתַיִךְ,
וְלַעֲטוֹת רְדִידִים מֻכְסָפִים.
כְּאֶבְרַת הַיּוֹנָה כְּעֵין הַדָּג.
וְיֵשׁ הַמַּשִּׁילִים מֵעָלַיִךְ,
נוֹצוֹת וּמַרְבַדֵּי דֶּשֶׁא,
הַשּׁוֹאֲפִים לְבָרֵא יְעָרוֹת,
בְּרַם, אֲנַחְנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב,
נִזְהָרִים עַל הַמִּשְׁמָרוֹת.
בְּיוֹם חַגֵּךְ. רָאוּי לִקְרֹא בִּשְׁמֵךְ:
אַהֲבַת הֲדַסָּה עַל לְבָבִי.
פַּעַם הִיא גַּל מִתְנַפֵּץ אֶל סֶלַע.
וּפַעַם אַדְוָה נִנּוֹחָה בְּצָהֳרֵי יוֹם.
לְעִתִּים תִּדְמֶה הִיא לְעֵץ חָרוּב.
וְצִלּוֹ מַחְמַדִּים. מֵשִׁיב נֶפֶשׁ.
לְעִתִּים אֲדַמֶּהָ לְרַקָּפוֹת ,
מְבַצְבְּצוֹת בֵּין סְלָעִים.
וְהִיא.
לְכָל שִׂיחַ וָפֶרַח, גִּבְעוֹל אוֹ עָלֶה,
תַּעֲנִיק שֵׁם. מְיֻחָד.
כַּשֵּׁם הַנִּתָּן לַתִּינוֹק הַמֵּגִיחַ,
עַל הָאָבְנַיִם, כְּמוֹ הַמְּיַלְּדוֹת.
אֲהַבְתִּיהָ.
אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
עַל מִלּוֹתֶיהָ. עַל שָׁרָשֶׁיהָ.
עַל נִיבֶיהָ. עַל הִפּוּכֵי הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת.
וְהִיא כֹּה עֲשִׁירָה. עוֹד מִיְּמֵי הַתָּנָּךְ.
אֲהַבְתִּיהָ. כִּנְשׁוֹת הַתָּנָּךְ.
אֶת שְׂפַת הַקֹּדֶשׁ.
מִלִּים מַרְעִידוֹת מֵיתַר.
מִלִּים שֶׁל מַעֲמַד הַר סִינַי.
כִּי כֻּלָּם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת.
וּמִלִּים שֶׁל שִׁירַת הַיָּם.
הַשִּׁירָה הַגְּדוֹלָה.
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ.
וְלוֹהֲטִים הַמַּיִם מוּנָעִים בְּרוּחַ קָדִים.
וְחוֹבְקִים הַגַּלִּים וּמִשְׁתַּבְּרִים. לִרְסִיסִים.
סוּס וְרוֹכְבוֹ צוֹלְלִים.
וְשִׁירַת הַנְּבִיאִים.
צַו לָצָו, צַו לָצָו, קַו לָקָו, קַו לָקָו.
רֹנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן.
אֵיפֹה אֶמְצָא שָׂפָה שֶׁכָּזוֹ.
וּפְנִינֶיהָ כֹּה רַבִּים.
דְּלִיתִים אַחַת לְאַחַת.
לְאֶרֶג אֶחָד מַרְהִיב.
וּצְבָעָיו כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בַּשְּׁקִיעָה.
וּקְצוֹת חֹשֶׁן הָאֶרֶג הַמְּשֻׁבָּץ:
אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת.
נֹפֶךְ, סַפִּיר, יַהֲלוֹם.
לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה.
תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה.
מָה יָפִית וּמָה נָעַמְתְּ.
אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.
בְּיוֹם חַגֵּךְ, אֵינֵךְ צְרִיכָה חַג.
שְׂפָתֵךְ יָפָה, כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
לְעִתִּים שְׁתִיקָתֵךְ, כַּדָּג.
רוֹעֶמֶת כִּבְרַק הַשָּׁמַיִם.
לְעִתִּים זוֹעֶמֶת אַתְּ.
וּפְעָמִים שֶׁאֵינֵךְ חֲדֵלָה,
לִיצֹר. לֶאֱרֹג. לִרְקֹם.
לֶאֱפוֹת. וּלְשַׁנּוֹת בְּרַק מִלּוֹתַיִךְ,
וְלַעֲטוֹת רְדִידִים מֻכְסָפִים.
כְּאֶבְרַת הַיּוֹנָה כְּעֵין הַדָּג.
וְיֵשׁ הַמַּשִּׁילִים מֵעָלַיִךְ,
נוֹצוֹת וּמַרְבַדֵּי דֶּשֶׁא,
הַשּׁוֹאֲפִים לְבָרֵא יְעָרוֹת,
בְּרַם, אֲנַחְנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב,
נִזְהָרִים עַל הַמִּשְׁמָרוֹת.
בְּיוֹם חַגֵּךְ. רָאוּי לִקְרֹא בִּשְׁמֵךְ:
אַהֲבַת הֲדַסָּה עַל לְבָבִי.
חביב!
השבמחקשיר נהדר בשפה מליצית משובחת
השבמחקאיזו רקמה של מילים יפהפיה, מלאכת מחשבת. חשוב מאוד לשמור על השפה העשירה והמיוחדת שלנו יישר כוח🙏👍
השבמחק