אלי יונה, משורר
בְּיוֹם אֲכָל הָאָדָם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע
יָדַע טוֹב אֲפִלּוּ אֶת כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק
וְגַם אֶת סִימָנֵי הַפִּסּוּק לֹא רַע. אֲבָל
כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוֹ אֱלֹהִים עַל כְּלַל הַבַּרְזֶל בַּמָּקוֹם
"הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?"
הִתְחַכֵּם הָאָדָם וְשָׁאַל "לְבִלְתִּי?! לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ צִוִּיתָ?
בּוֹא נַחְזֹר לַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם. אָמַרְתָּ: מִכֹּל עֵץ הַגָּן
אָכֹל תֹּאכֵל וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב. וְרַע — לֹא תֹאכַל.
וְכָךְ עָשִׂיתִי! אָכַלְתִּי רַק מִן הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים.
אֶת הָרָעִים - הִשְׁאַרְתִּי לַנָּחָשׁ".
כְּעֹנֶשׁ עַל עַזּוּת מִצְחוֹ שֶׁל הָאָדָם,
הוֹסִיף לוֹ ה' אֶת תּוֹרַת הַנִּקּוּד.
נהדר!
השבמחקתודה רבה,
מחקהמחבר