מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך – "הילכו שנים יחדיו"?

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

הרב ד"ר איריס יניב

ברצוני לספר על פעילות הפורום המחקרי להוראת המקרא של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה ומכון ון ליר, אותו ריכזתי במשך שנתיים (2011 - 2012).

בפורום השתתפו (בהתנדבות) כעשרים אנשי מחקר ומורים, ועלה בו המתח שבין המעשה למחקר. מהו היחס הראוי והנכון בין שני אלו בתחום הוראת המקרא?

הפורום ב- 2011

הפורום היה קבוצת דיון וסדנה, שעסקה באתגרים בהוראת התנ"ך בחינוך הממלכתי העל-יסודי. הפגישות (כ- 8 במספר) התקיימו אחת לשלושה שבועות לערך במכון ון ליר ובאוניברסיטת חיפה לסירוגין. בכל מפגש הציגו שני דוברים את נקודת המבט שלהם לגבי אתגרים ודרכים בהוראת התנ"ך בחינוך הממלכתי. לאחר הצגת הדברים, נערך דיון.

תובנות בסוף 2011 

• נראה לנו שמערכת החינוך הממלכתית מתקשה בהוראת התנ"ך. אנו מתקשים להורות טקסט דתי עתיק, ששפתו קשה לתלמידינו, ולהעביר להם אותו כחלק ממורשתם התרבותית.
• מקובל על משתתפי הפורום, שהתנ"ך הוא המכנה המשותף של כל הזרמים בעם היהודי. הוא חיוני להבניית הזהות של תלמידינו.
• הוראה משמעותית של המקרא כוללת בתוכה את המרכיבים של דיונים ערכיים, רלוונטיות, פיתוח חשיבה ביקורתית והוראה רב-תחומית (שימוש ביצירות מהתרבות הכללית והיהודית). מרכיבים אלו מסייעים הן ליצירת זיקה קוגניטיבית והן ליצירת זיקה רגשית של התלמידים לתנ"ך, כי הם נדרשים לנקוט עמדה ביחס לכתוב.
• לא ניתן ללמד תנ"ך ללא נקיטת עמדה כלפי הכתוב. מכאן שקיימת זיקה בין אמונותיהם של המורים והתלמידים לבין הוראת התנ"ך. ראוי שהמורים יהיו מודעים לזיקה זו. 

סוגיות שהועלו

• כיצד ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי בו האוכלוסייה כוללת תלמידים מסורתיים רבים, שלעתים מתקשים להתמודד עם חקר המקרא.
• כל חברי הפורום הסכימו שהוראת המקרא בחינוך הממלכתי העל יסודי צריכה לכלול את חקר המקרא, אך התעוררו מחלוקות וצורך להגדיר לְמה אנו מתכוונים במושג זה וכיצד ועד כמה יש לעסוק בו.
• כיצד להתמודד עם המתח בין הוראת התנ”ך כטקסט רלוונטי גם לימינו לבין נושאים שבהם התנ"ך אינו רלוונטי יותר, ולפעמים טוב שכך (למשל: היחס לאישה).
• סוגיות הנוגעות להכשרת מורים למקרא.
• בחינת הבגרות בתנ"ך.
• סוגיות בנוגע לקשר בין שלבי הלימוד השונים – מגן הילדים ועד סיום התיכון.

מה עוד הסתבר? לצד כל התובנות החשובות שעלו בפורום, התברר שרק מעט אנשים מכירים את התחום של חקר הפדגוגיה או "חוכמת המעשה"– תחום מחקרי רציני ונחשב שייסד פרופ' לי שולמן מאוניברסיטת סטנפורד. תחום מחקרי זה יוצר דיאלוג חדש בין תכני הלימוד מחד גיסא לבין ההתנסות המקצועית של המורים המלמדים את התכנים – מאידך גיסא. מקובל להשתמש במתודות איכותניות כדי לחקור את התחום.

למיטב ידיעתנו יש רק דוקטורט אחד שנכתב בארץ ברוח גישה זו: יניב א' (2010). מניכור לדיאלוג: הוראת התנ"ך בחינוך הממלכתי העל יסודי. עבודת דוקטורט. אוניברסיטת חיפה: החוג לחינוך.

גם בחו"ל נכתבו מעט מאוד מחקרים על הוראת התנ"ך (Chervin , 1993 ;Dorgh, 1994) וקשה ליישמם במערכת החינוך הממלכתית בישראל.

לכן לקראת 2011 תכננו כך: הקבוצה חוקרת את המשבר בהוראת התנ"ך לעומקו ומבקשת להציע פתרונות מעשיים להתמודדות עם האתגרים בהוראת המקרא בחינוך הממלכתי העל-יסודי. כדי לעשות זאת, ביקשנו לקיים סדנת מחקר שבה יוכלו חברי הפורום להתוודע לתחום המחקרי החשוב של ידע תוכן פדגוגי. רצינו להכיר לאנשי הפורום את המסורת המחקרית החדשנית והיוקרתית הזו על מנת לבחון את התרומה האפשרית של מחקר בתחום הוראת התנ"ך לפתרון הבעיות האופייניות לתחום.

אם כך, מטרות הקבוצה היו: 

1. לגבש המלצות למפקחת הכללית של הוראת התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים, המבוססות על המחקר העדכני ביותר כדי לענות על משבר ההוראה בתחום.
2. לפתח תכנית מחקר על פדגוגיה של הוראת התנ"ך בישראל, ולספק נתונים באופן שוטף כדי לתמוך או לשנות את ההמלצות תוך כדי יישומן הלכה למעשה.

לשם כך תכננו הזמנת חוקרים מהארץ ומהעולם כדי שיציגו בפני משתתפי הפורום את העקרונות של חקר ההוראה. האמנו שברגע שהמשתתפים יכירו את התחום של חקר ההוראה, תפתחנה אפשרויות חדשות ומעניינות לחקר הוראת התנ"ך בשיטות איכותניות, מה שיכול, לדעתנו, לסייע מאוד בפתרון הבעיות האופייניות לתחום זה.

מה היה לנו בפועל? כפי שתכננו, כל מפגש כלל הרצאה של איש חינוך בכיר בתחום של חקר הפדגוגיה (פרופ' לי שולמן, פרופ' סם וינברג – הוראת ההיסטוריה, פרופ' חנן אלכסנדר, פרופ' אנה ספרד – הוראת המתמטיקה ופרופ' בת שבע אלון – הוראת המדעים) ודיון בהשתתפות כל חברי הקבוצה.

ומה קרה עם זה? לא הרבה.

למה? התפלאנו לגלות שחלק מהצוות המוביל של הוראת המקרא אינו מוקיר את היסודות האקדמיים של ההוראה. הוראת התנ"ך והכשרת המורים לתנ"ך מתבססים במידה רבה על היכרות עם התכנים המקראיים, על ניסיון בהוראת התכנים הללו ועל אינטואיציות – ללא בדיקה מחקרית. בעיני חלק מהמשתתפים בפורום, עיסוק במחקר על הוראת התנ"ך הוא מיותר, משעמם, לא יעיל ובזבוז של זמן ומשאבים.

כך יצא, שסדנת מחקר שהייתה מתוכננת למשתתפי הפורום בוטלה בגלל חוסר היענות, ומטרות הפורום לא הושגו. זאת גם הסיבה שלא פורסם שום דבר מפעילות הפורום.

ומה דעתכם בשאלת היחס בין המעשה למחקר בהוראת התנ"ך?

אשמח לשמוע.

הרב ד"ר איריס יניב

רשימת משתתפי הפורום:

המשתתפים ב- 2011: הרב פרופ' חנן אלכסנדר, היו"ר האקדמי של הפורום; הרב ד"ר איריס יניב, מרכזת הפורום; ד"ר הווארד דיטשר, גב' אביה זמרן, הרב אורן יהי שלום, ד"ר רוני מגידוב, גב' תמר עזר, ד"ר רותי פישר-ב"ח, גב' תמר שילה, גב' נויה שגיב ,ד"ר אשר שקדי, פרופ' יאירה אמית, ד"ר בתיה ברלב, ד"ר צפריר גולדברג, ד"ר חווה גיא, ד"ר יונינה דור.

שינויים ב- 2012: התווספו לפורום: ד"ר אלי גוטליב, ענת גסול-רביד, ד"ר גייל דורף, רות דנינו-ליכטנשטיין, ד"ר דניאל מרום.

לא השתתפו יותר בפורום: ד"ר הווארד דיטשר, פרופ' אשר שקדי.