כשלימדתי את מגילת אסתר לפני שנים אחדות שאלתי את התלמידים מה משך אותם למגילת אסתר. שמעתי תשובות כגון “ספר יפה”, “סיפור מרתק”, “ספר שבמרכזו עומדת אשה”. אף אחד לא אמר “ספר מקומם”, מפני שלא באים ללמוד נושא מרגיז. אולי הספר באמת לא קומם אף אחד מבין התלמידים, אבל במשך הדורות הספר הקצר הצליח להרגיז לא-מעט אנשים, במיוחד לא-יהודים, והוא גרם ללא-מעט התבטאויות אנטי-שמיות.
המגילה כוללת סיפור מקסים ומושך. החל בפסוק הראשון הקוראים נמצאים במתח מתמיד כשהם רוצים לדעת כל העת מה תהיה ההתפתחות הבאה. בעיניי המתח נעצר בפרק ט שכן הוא מכיל תיאור ארוך מדיי של ההרג. את כל ההיבטים הללו היטיבה לתאר א’ ברלין בפירושה למגילת אסתר בסידרת “מקרא לישראל”. תוך כדי כך היא הרחיבה את הדיבור על האמצעים הספרותיים שבהם משתמש המספר כדי לבנות את המתח.
אותה חוקרת גם היטיבה לתאר את הבעיות הרבות העולות למקרא המגילה. היא מתארת בהרחבה את הסתירות הפנימיות, את חוסר הסבירות בפרטים קטנים כגדולים, ואת ההגזמות הרבות בתיאור המאורעות. היא גם דנה בהרחבה בשאלת מקומו או העדרו של אלהים בסיפור.
לאור בעיות אלה, לא ייפלא שבעולם העתיק נעשו נסיונות ל”שפר” ולשכתב את המגילה. אני מפנה לפרשנות שבתרגומים הארמיים (“תרגום ראשון”, “תרגום שני”) וכן לשני תרגומים יווניים, תרגום השבעים (תה”ש) ותרגום יווני נוסף, פחות ידוע, המכונה במחקר A-Text. המחבר של תה”ש הוא המתרגם היחיד מבין כל המתרגמים העתיקים ששמו ידוע לנו. הוא נקרא ליסימכוס, “מאנשי ירושלים” (כך בהערה בסוף כתבי-היד). לפחות חלק מתוך הבעיות שנזכרו לעיל נפתרו בתה”ש, כנראה לא על-ידי ליסימכוס עצמו כי אם במקורו העברי.
בעוד שבנה”מ אלהים פועל מאחורי הקלעים ושמו לא נזכר, בתרגום היווני הוא משמש כאחת הדמויות הפועלות. למשל באס’ ב 20 במקום נה”מ “ואת מאמר מרדכי אסתר עשה”, תה”ש גורס “שכן מרדכי ציוה עליה לירא את האלהים ולקיים את מצותיו”. כמו כן, לדברים שאומרים החכמים וזרש להמן “כי נפול תפול לפניו” (ו 13) התרגום היווני מוסיף “לא תוכל לו שכן אלהים חיים עמו”.
התרגום היווני גם ממלא חסרים שונים בסיפור המקראי. למשל, פשרם של המשתאות בפרק א לא הובהר בנה”מ, אבל בתה”ש נאמר במפורש שמדובר בחגיגות לכבוד נישואיו של המלך עם ושתי (א 5). כמו כן, בפס’ 11 שם, תה”ש אומר שהמלכה ושתי נקראה לטקס ההכתרה. במקום המלים הכלליות בנה”מ “ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך” (ב 23) תה”ש אומר מפורשות “אז המלך ציוה לרשום בגנזך המלכותי ציון לשבח למרדכי על נאמנותו ”. התרגום גם משמיט פרטים קטנים כגדולים ומשכתב פסוקים.
ברם, השינויים המפתיעים ביותר כלולים בשש תוספות ארוכות מאוד, לפני פרק א (A, חלום מרדכי), אחרי פרק י (F, פתרון החלום) וכן באמצע הספר: הנוסח המלא של שתי הגזרות של אחשורוש, אחת אחרי ג 12 (B) ואחת אחרי ח 12 (E), תפילות אסתר ומרדכי אחרי ד 17 (C) ותיאור ביקורה של אסתר אצל המלך (D). תוספות ארוכות אלה מוסיפות לסיפור המקראי מימדים חדשים שהקלו על אנשי התקופה (יהדות הגולה במאה הראשונה לפני הספירה?) את הבנת הספר. למשל, יש שם משום ריכוך של נקמת היהודים. כמו כן, הקורא ימצא בתוספת B את אגרתו של המלך המצווה על השמדת היהודים בניסוח שהמלך יכול היה להשתמש בו אילו היה כותב ביוונית. כמו כן, בתפילת אסתר (C) יש נימה אפולוגטית המסבירה את התנהגותה של אסתר המלכה. אם יתמה הקורא איך מלכת אסתר העזה לשהות במחיצתו של המלך הערל ולאכול את מאכלו הטרף, הרי תוספת C,26-28 מסבירה שלמעשה המלכה לא התקרבה אליו ושמרה על כל מצוות הכשרות (כך גם בבלי מגילה יג ע”א ותרגום שני לאסתר ב 7).
אפשר לקרוא את התוספות בשחזור לעברית באוסף של אברהם כהנא, הספרים החיצוניים, וכן בתרגום אנגלי חדש של תה"ש (יצא לאור באוקספורד בשנת 2009), שנגיש גם באינטרנט:http://ccat.sas.upenn.edu/nets/edition//
שאלת מליון הדולר היא מה רקען של תוספות אלה. מאז הפרדת שש התוספות הגדולות מגוף התרגום בידי הירונימוס בערך בשנת 400, מקובל לראותן כגופים נפרדים מתה”ש, והם מכונים היום חיצוניים או אפוקריפיים. ברם לדעתי מדובר בחלקים אינטגרליים של התרגום המקורי של הספר. אם דעה זאת נכונה הרי ליסימכוס הכין את תרגומו מתוך מגילת אסתר עברית אחרת, מאוחרת מנה”מ, ומלאת פרשנות שהיתה מיועדת לאנשי תקופתו (100 לפני הספירה?). לא קל לשחזר את מקורו העברי של תה”ש שכן ליסימכוס תרגם באופן חופשי (דברים אלה אמורים על התוספות A,C.D,F בעוד ש-B,E כנראה חוברו ביוונית).
מגילה יוונית נוספת המכונה במחקר A-Text מוסרת גירסה נוספת של מגילת אסתר כשהיא מפרשת הן את נה”מ והן את תה”ש. (תרגום לאנגלית בכתובת האינטרנט דלעיל.)
אין כאן מקום להיכנס לפירוט אבל במחקר החדש על מגילת אסתר יש התייחסות רבה לשתי הגירסאות היווניות. מעניינים במיוחד הספרים הטוענים שהA-Text מכיל את הגירסה המקורית של הספר. על רגל אחת, דעה זאת אינה נראית לי.
* לדיונים מפורטים במגילות אסתר היווניות ראו מאמריו של עמנואל טוב:
* לדיונים מפורטים במגילות אסתר היווניות ראו מאמריו של עמנואל טוב:
מגילת אסתר, לדעתי, עומדת בסטנדרטים של סיפור עלילה מודרני, אבל אני כקוראת תנ"ך נלהבת, אינני אוהבת אותה.
השבמחק