ד”ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)
שימו לב, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!
 |
המפתח להבנת הכוונה על שובו של בית שאול למלוכה טמון בפסוק, שבו מציע ממוכן להעביר את המלוכה מושתי לאישה אחרת: "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (אס' א, 10).
הפסוק נוצק בתבנית הפסוק משמואל. שגם בו מודיע הנביא על העברת המלוכה לאחר:
"ויאמר שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמ"א טו, 28). (הפסוק באסתר הוא תמונת בבואה של זה שבספר שמואל).
ההרמזים המובילים לטענה על מגמתיות פרו-שאולית בסיפור מגילות אסתר
1. א. הַקֶשֶר לשאול ולתולדותיו בא לידי ביטוי בשמות אבותיו של מרדכי (הדמות החיובית) - קיש ושמעי, שניהם משבט בנימין (שמעי בהקשר חיובי במגילה לעומת הצגה שלילית של שמעי בן גרא בספר שמואל).
ב. הסיפור בספר שמואל על המאבק בין שאול בן קיש משבט בנימין לאגג מלך עמלק נמשך במגילה בעימות שבין מרדכי בן קיש להמן האגגי, כשמו של מלך עמלק.
2. שני חטאים חטא שאול: א. הוא השאיר את אגג בחיים. ב. לקח שלל מן החרם. שני המעשים היו הפרה ברורה של הוראות שמואל (שמ”א טו, 19-10).
מחבר המגילה מביא את חטאי שאול לידי תיקונם: א. מרדכי ואסתר גורמים להמתת המן האגגי.
ב. היהודים לא לוקחים שלל: "ובבזה לא שלחו את ידם" (חוזר שלוש פעמים במגילת אסתר: ט, 10, 15, 16).
3. מהלך העלילה בכללותו מזכיר את סיפור יוסף: גולה עברי שעלה לגדולה בארץ זרה ומושיע את אחיו.
דמויותיהם של מרדכי ואסתר מעוצבות על פי דמותו של יוסף: מרדכי מרכב על הסוס כשם שיוסף מובל במרכבה. אחשורוש נותן את טבעתו למרדכי, כשם שפרעה נותן אותה ליוסף. בגתן ותרש הם שני סריסים החוטאים למלך כשם ששני סריסי פרעה חטאו לו. שנתו של אחשורוש נודדת כשם ששנתו של פרעה טרופה מן החלומות. ועוד פרטים נוספים. גם בדמותה של אסתר שזורים אזכורים מסיפור יוסף, למשל: "ותיטב הנערה בעיניו [בעיני הגי שומר הנשים] ותישא חסד לפניו" (אס' ב, 9); "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו" (שם, 17). ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר" (בר' לט, 21). וכן: גם אסתר וגם יוסף הם "יפי תואר" (כמו רחל).
מדוע יוסף? כי יוסף הוא אחיו של בנימין, והדמיון לסיפור המגילה מבטא רצון להזדהות עם דמות מופת של בן המשפחה, לעומת שאול החוטא. מלבד זאת, יש פה גם לגיטימציה סמויה לנישואים עם בני עם זר - יוסף עם אוסנת ואסתר עם אחשוורוש.
הצטברות כל הנתונים מובילה למסקנה שבראשית הרשימה: מגילת אסתר היא מגילת הריהאביליטציה של בית שאול.
אכן - המגילה היא מגילת הסתר, מחתרתית וחתרנית.
* למאמר המלא ראו: "גילויי אהדה לבית האב של שאול בנוסח המסורה של מגילת אסתר",
בית מקרא א (קעב), תשרי-כסלו תשס"ג. מצוי גם ב'לקט' - באתר האיגוד העולמי למדעי היהדות.
תודה לך ד״ר לאה מזור. כמה יפה הבהרת לפחות עבורי את ההקשר בין אסתר ושאול. ״על שובו של בית שאול למלוכה טמון בפסוק, שבו מציע ממוכן להעביר את המלוכה מושתי לאישה אחרת: "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (אס' א, 10).
השבמחקאחד הגילויים החשובים והחשודים, הוא בעצם הדרת כלל שבטי ישראל והותרת שבטי יהודה (מלכות דוד ומלכות שאול) במרכז ההוויה של עם ישראל.
השבמחקבנוסף 'לעובדה', המתארת את גלות עשרת השבטים מעבר 'להרי החושך'. כאשר ברור שהמושג 'הרי החושך' אינו ביטוי גאוגרפי, אלא ביטוי תודעתי. המוחק את המושג עם ישראל (יישרי - אל), ומותיר רק את היהודים, בני שבט יהודה/ מלכות יהודה/ ארץ יהודה בתודעת העם והעולם.
לא במקרה אלוהים אינו חלק 'במשחק המגילה', שכן הדבר עלול להיתפס, להתפרש כחציית גבול אימוני. גם ובעיקר למי שמבקש הישג לא לו.
הכשרת ההתבוללות, היא חלק מהמחיר שגובה המשכתב מהקורא המאמין.
מאוחר יותר יוסיפו היהודים הלכות בענייני גיור, כשרות, נישואין וגירושין ועוד... המדירים את רגלי בני השבטים הגולים, השבים למולדתם. הם אינם יהודים אלא אם עברו גיור, או וויתרו וויתור גמור על האפשרות להשיב את שבטם, לחיק העם.
אני סבור שהמסר של המגילה - זה שמי שלא לומד מהיסטוריה צריך לחזור עליה - שאול קילקל עם אגג .ציאאציו צריכם לתקן הכול בעימות עם צאצאי אגג, והרמזים הלשוניים רומזים על כך.
השבמחקלא רואה תכלית פוליטית - מרדכי לא טען ולא הפך למלך ישראל. וזרובבל לא הפך למלך פחוות יהוד...