מגילת אסתר - והַס סיפור חלוקת פרָסי פָּרס

הרצל חקק, משורר

ליצן החצר 

ויהי בימי אחשורוש, הוא הזוכה בתכנית הריאליטי – 'אני אחשוורוש'/  קם המלך הזוכה, והנה הוא חש בראש/ וחשב לעצמו: אני המולך מהודו עד כוש/ וזה יהיה יפה לחלק פרסים לתעודה ולעדות/ והכול בנוסח הסדרה 'הישרדות'...

בין לגימה לחצי לגימה/ הגיע המלך למסקנה מאד חכמה/ הפעם נחלק פרסים בצורה פרסית ומדהימה/ נקמץ בהוצאות ובכיבודים/ וחשוב שהשופטים יעשו בדיוק מה שאני דורש/ וייתנו לי פרסום ככל שאני רק מבקש.../ נקרא לושתי מנהלת

פרס פרס לדורותיו/ וניתן לה היטב את הצו.

סימן לה המלך באצבע, כמו שאלוף רייטינג מנוסה יודע לעשות,/ וביד השנייה היה לו שרביט, שתי אמות לפחות,/

עליי לחלק את פרָסֵי פָּרס ביום העצמאות/ וחשוב שכל השופטים יהיו

ללא דעת וללא זהות/ גם המועמדים וגם השופטים יהיו שתויים ואף ביקורת על כך, הס/ חשוב שהאמנות והתרבות תהיינה שלא על מנת לקבל פרס.../ דאגי נא שהפוקוס יהיה עליי ועל מלכותי/ תפקידך לפאר אותי, באשר את אשתי...

סרבה ושתי והקימה צעקה בכל התקשורת החברתית/ הציפורים גם הן צייצו בטוויטר והעניקו גיבוי גדול מתמיד/ ומיד נערכו לחגיגות העצמאות בכל המדינה/ והיה ברור שצריך כאן שדרוג המסיבות באמצעות חרבונא...

כעס המלך וביקש:/ יא חרבונא, תגיע לכאן עד השעה חמש/ ותביא לי, מיד ובבקשה,/ תביא לי דחוף מלכה חדשה,/ תמצאו באודישן אחת שתסכים לכל מלה, שלא תרים ראש,/ שפשוט תיעלם ותסתתר,/ לא פחות ולא יותר...

אז הציע לו אדון סגן החרבונא, אדון בגתן/ מישהי צנועה שנראית ראש קטן/  חמודה לא פחות ולא יותר/ ושמה של הגברת, העלמה  אסתר,/ היא זכתה, פעם ב'לרדת בגדול''/ ובפָרס זה יתרון לאחת שאוכלת מעט ובזול/ ואחר כך לחש בגתן בקול מלא ביטחון/ " היא יהודייה, זה נכון /  אבל היא מחונכת היטב – ולעילא.../ ויש לה דוד מיליארדר, ממש אין דומה לה!"/ .

אסתר ידעה שחבר השופטים חייב לעבור שיפוץ/ כולם היו נגד יהודים, ולכן צריך קיצוץ/ הכול נעשה במסתרים, והוכן לקראת התפנית/ ובאותו לילה היהודים למענה עשו אחלה תענית..

וכשהרשע המן שמע, החליט  לעשות מעשה נורא/  מיד  ניסח בפתשגן את הגזירה,/ לא יחלקו פרס ליהודים בכלל/ ואם יבקשו לחלק את הפרס למרדכי כצפוי/ יאמרו לו קבל עם ועדה, זה תלוי...  והמן אכן הכין עץ אללי, לתלות עליו את אלוף הסופרים האדון מרדכי...

שופטי פרס, קבע המן/ חייבים להדיר מן הפרס כל יהודי בשושן/ ואסתר ששמעה על מזימתו פעלה חזיתית/ ואכן המלך לה הושיט את השרביט/ קרבה היא אל המן לוחשת/ והוא אכן נלכד ברשת/ המלך ראה את המן נופל על המלכה,/ ומיד אליו פרץ בצעקה/ האם אתה פוגע בי באחשוורוש/ האם את המלכה באת לכבוש? אסתר ביקשה להוביל את המן, שמיד התכווץ/ היישר אל גורלו, אל העץ/ זה הפרס שלך, זומם מזימות ואשמדאי/ ומי שירכב על החמור יהיה הסופר מרדכי/

בטרם תיגזר עליך,אדון המן, זו הגזירה / עליך להוביל את הזוכה בפרס לכל אורך השדרה וכך ראו כולם כי המלך אחשוורוש/ מעניק לאסתר את הזכות להוביל בראש... יהודיה תמה וטהורה/ יודעת אסתר לעשות הכול בהסתר/ בחיוך גדול ידעה היא לקוד לו קידה קטנה/ אני אקבע ואני אנווט -  ואתה תאמר את המלה האחרונה.... מלה קטנה בלי להסס/ כן אסתריקה, yes  ... וכך מלכנו הדגול, שמלך מנוה שושן-אילן על 127 מדינה,/ למד מאסתר איך למלוך בשיטה מאד מרנינה,/ וכל לילה לפני השינה, ידעה אסתריקה לשיר לו את זאת המנגינה:/ מה עשית, אדוני המלך, בשביל מדינה?