סיפור הבריאה כסיפורו של עומר הקטן - ספר ילדים של נויה שגיב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הבוקר הגיע לשולחני ספר הילדים הראשון של תלמידתי לשעבר, נויה שגיב ברוכת הכשרונות, ׳בקר טוב עולם׳, שיצא בהוצאת כנרת זמורה ביתן (תשע״ח 2017) עם איורים של שחר קובר. 

׳בקר טוב עולם. היום היום הראשון. היום הראשון בעולם של עומר.׳ במילים אלה נפתח הספר הקושר את בואו של עומר לאוויר העולם לתיאור הבריאה בשבעה ימים הפותח את המקרא. הקישור בין הלידה לבריאה הוא עתיק יומין, וכבר מופיע בדבריה של חוה, היולדת הראשונה במקרא והמהווה בו את ארכיטיפוס למין הנשי כולו: ׳קָנִיתִי (=בראתי) אִישׁ אֶת־יְהוָה׳ (בראשית ד, א). אלא שאין המחברת פותחת את ספרה בתיאור תחושותיה בגוף ראשון כמו חוה המקראית, היא גם לא רואה את עצמה שותפה לבריאה, ובכלל, אין האלהים נוכח בספרה. התבוננותה האמהית ברך הנולד נטועה כולה בעולם המציאות, אבל מבחינה ספרותית היא בחרה לארגן את שלבי התפתחותו  בתבנית הבריאה בשבעה ימים. 

הפניה ׳בקר טוב עולם׳ יוצרת את המסגרת לספר. בה נפתח השיר הראשון ובה נפתח השיר האחרון. בראשון היא מבשרת לעולם על ׳היום הראשון בעולם של עומר׳ ובאחרון, כשעומר הוא כבר חלק מאותו עולם, היא מביעה את הרגשתה לגבי משמעות קיומו - להביא אהבה לעולם. כשהוא נולד ׳העולם כלו מתמלא אהבה׳. אין ספק שהניסוח הזה הוא וריאציה על המדרש על הולדת משה. על אמו נאמר ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב), ׳וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא "ותרא אותו כי טוב הוא", וכתיב התם "וירא אלהים את האור כי טוב" (סוטה יב ע”ב). 

הפעם הראשונה בספר שבה פונה האם ישירות לבנה הוא במעשה היום השני: ׳שים לב, עומר, והתבונן היטב, איפה המים? בוא נרטב!׳. כאם מחנכת היא משחקת עם בנה ומעודדת אותו לפעולה. האיורים הרכים והנעימים שבספר מבארים את העלילה ואף משלבים בה את אחיו הבכור של עומר, אף שאין הוא נזכר ישירות בספר. האיורים מלווים את עומר מהעריסה, לגיגית הרחצה ואחר כך ליציאתו הראשונה מהבית נישא על ידיה של אמו. אז הוא לומד להכיר את היבשה דרך כל חושיו: ׳ועל היבשה הכל צומח ופורח. אפשר לטעם את הטעם, להריח את הריח׳. 

פזמון חוזר הוא אמצעי ספרותי החביב על מספרי הסיפורים בכלל ועל מספרי הסיפורים לילדים בפרט. וכך גם בספר זה. אחרי כל שלב בהכרת העולם מופיעה השאלה: ׳טוב?׳ ואחריה התשובה עם סימן קריאה ׳טוב!׳ במעשה היום השישי בו ׳באים לעולם בני האדם׳ התשובה לשאלה היא ׳טוב מאוד!׳, בהבדל מהמקור המקראי שבכוונה נעדר בו ההגד החוזר ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב׳ אחרי תיאור בריאת האדם. 
הרוח האופטימית מנשבת בין דפי הספר. כל מה שמרכיב את העולם הוא שופע טוב. הכל צומח ופורח: השמש זוהרת, יפה והנהדרת ובלילה מאירים ׳הירח וכוכבים אינספור׳. הכל מצוין ונהדר. ברקע הגישה הזאת עומדת תפיסה נפוצה (אם כי לא בלעדית) שמטרת ספרות הילדים היא לגונן על הילדים ולצייר להם עולם מסודר שכולו טוב ויופי. עולם ילדות שנבדל מהעולם שהמבוגרים נחשפים אליו, ושיש בו טוב ורע, אושר וכאב, צדק ועוול. עולם הילדות הספרותי הזה גם נבדל מהעולם שכל ילוד אשה חווה אותו מראשיתו, ובו הטוב והנעים שלוב ברעב ובכאבי בטן. זוהי גישה המושתתת על תפיסת עולם מודרנית שהגיל הרך מקנה זכות להגנות מיוחדות. 

העולם הבינאישי של עומר הוא מצומצם בהתחלה, והדמות הדומיננטית בו היא כמובן אמו. כשהיא פונה אליו בגוף ראשון רבים: נצלול? נעוף? מהדהד בשאלותיה קולה של הסופרת חובבת ההרפתקאות שבין השאר מדריכה טיולים ברחבי העולם. 

כל אחד משירי הבריאה נחתם במובאה הפזמונית מן המקרא: ׳ויהי ערב ויהי בקר יום אחד / שני / שלישי / רביעי / חמישי / שישי׳ ואז בא שיר הסיכום: ׳זהו מעשה הבריאה. כל העולם של עומר בימים ששה. עולם שלם, אבל רק כמעט, כי חסרה - השבת׳. לא ׳יום השביעי׳ כפי שהוא מכונה בבראשית ב, א-ג, אלא השבת, כפי שנרמז בשורש שב״ת שבפסוקים: ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָאאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׳ (פסוקים ב-ג). והשיר מפרש: ׳בקר טוב עולם. היום היום השביעי, שבת. מה חדש בעולם היום? כלום! הכל כבר מונח ומסדר במקום׳. שיר השבת הוא סיכום לששת ימי הגילוי שקדמו לו על הבחנותיהם: בזמן (יום ולילה), במרחב (למטה ולמעלה), בפני הקרקע (יבשה וגם מים), ובעצמים הממלאים את המרחבים: שמש וירח מעל, פריחה, בעלי חיים ובני אדם מתחת. 

לספר מבנה נאה. משפטיו קצרים, לשונו בהירה ופשוטה ומשובצת חרוזים. נגיעותיו הקלות בלשון המקרא נועדו להעשיר את שפת הילדים ולקרבם למקרא בחזקת גירסא דינקותא. 

ולמי מיועד הספר? לילדים בגיל הרך? להוריהם? לסבים ולסבתות? לגננות? מאחר שילדים בגיל הרך אינם נוהגים לצאת לחנויות ולספריות כדי לבור להם ספרים ולקרוא בהם להנאתם ברור שהספר מיועד למבוגרים החפצים להעניק לילדים תחושת עולם חיובית, להעשיר את לשונם ולהקנות להם ידע מקראי.  הספר נועד על כן גם להעברת מסרים חווייתיים על העולם וגם למטרות לימודיות.

לסיכום, ספר חינני ומומלץ!