נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך
תכנים ותכניות
אחת השאלות המרכזיות והראשונות, להן נדרשו המורים למקרא ביישוב העברי החדש היא שאלת התכניות.
גויטין, מראשי המורים למקרא בארץ בראשית היישוב כותב: "כל העומד על לימוד תנ"ך, מן ההגיון שיסכימו על קביעת קאנון קבוע".(גויטין ,1965, עמ' 215) דא עקא; "קאנון קבוע", כבר קיים:
"למעשה, קאנון זה קיים גם בלימוד המסורתי. הכולל תורה, הפטרות, מזמורי תהלים הקבועים בסדר התפילות וחמש מגילות..." (שם, שם).
מדוע יש צורך בקאנון חדש?
ד"ר בן ציון מוסינזון, המורה לתנ"ך בגימנסיה הרצליה, היה הראשון להגדיר תכנים ותכניות. בשנת 1910 הוא פירסם את המסמך "התנ"ך בבית הספר" - מסמך נועז שעורר התנגדות גם מצד החרדים וגם מצד ציונים דוגמת אחד העם. מוסינזון הגדיר תכנית לימודים חדשה - חלוקת הטקסטים להוראה לפי ז'אנרים. המניעים לכך, בין היתר, תמיכתו הנלהבת בביקורת המקרא.
"החלק ההיסטורי: החלק הסיפורי שבתורה, כל נביאים ראשונים, עזרא ונחמיה, חלק מדניאל, דברי הימים, רות ואסתר. אולי פרקים לו-לט בישעיהו ופרק נב בירמיהו. התחלת הלימוד שנת הלימוד השלישית לכל היותר" (שם, עמ' 41).
"החלק של הנביאים: עמוס הוא הראשון וזכריהו האחרון... זמן לימוד הנביאים - ילדים בני 11, 12, שעברו את החלק ההיסטורי, יכולים להתחיל את לימוד הנביאים" (שם, עמ' 52)
"ספרי השירה והמליצה - תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, איכה, קהלת, החלק החזיוני מדניאל... איוב וקהלת יכולים להילמד רק בבתי ספר שתלמידיהם מגיעים עד שנת השש עשרה או השבע עשרה, כי אי אפשר לתת לפני ילדים שלא בגרו עדיין את ספרי הפילוסופיה האלה. שיר השירים בכלל קשה להביאו לבית הספר מפני המבטאים הציורים שלו הרחוקים על כך ממה שהורגלנו אנחנו לסמן בשם "מוסרי", ועל כל פנים צריך להסתפק בקטעים אחדים..." (שם, עמ' 53). "חלק החוקים... אולי היה נכון להוציא את לימוד החלק הזה מתכנית בית הספר... רצויה לכל הפחות הדרגה זו: החוקים המוסריים, המצוות התלויות בארץ ובנוף ולאחרונה חוקי עבודת אלוהים כמו הקורבנות ועוד..." (שם, עמ' 54). ללא ציון הכיתות בהן רצוי ללמד את ספרות החוק.
אולם כל תכניות הלימוד בהמשך, מתנגדות להצעת מוסינזון, ומבקשות לשמר את סדר כ"ד הספרים המסורתי, ולא רק זאת אלא ללמדו במחזורים. מדוע במחזורים? לפי דברי המורים עצמם - המחזוריות היא בהשראת הלימוד המסורתי.
תכנית הלימודים החדשה – התנ"ך כולו - מחייבת התייחסות לשאלת הטקסטבוקס, לשאלת התמודדות עם ערכים, לבעיות שמציפים הטקסטים השונים, וכמובן - לשיטות ההוראה.
חלקי המאמר: מבוא, תכנים ותוכניות, הזדמנויות ומוקשים, שדה ההוראה, ביבליוגרפיה.
חלקי המאמר: מבוא, תכנים ותוכניות, הזדמנויות ומוקשים, שדה ההוראה, ביבליוגרפיה.
* מבוסס על עבודת MA בהנחיית פרופ' יובל דרור, אונ' תל אביב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.