מבוא - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

 מבוא

"בבוקר- מיהרתי למזכירות בית הספר ושאלתי- מהו הספר הטוב ביותר למתודיקה של הוראת התנ"ך בבית הספר התיכוני ? במקום תשובה ענני רעם של צחוק. לא נמצא כזה, גם לא ליסודי” (גויטין תש"ו, עמ' 11).

במרכזה של עבודה זו תיאור דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים, מ 1910 עם פרסום "התנ"ך בבית הספר" מאת מוסינזון, ועד לפרסום המדריכים המסכמים למורים-אורים, בשנות ה-60.

הנחת היסוד היא- שהוראת המקרא בארץ ישראל הייתה חידוש, וכי המורים נדרשו להמציא הכל- תכניות, מטרות, שיטות להוראה ולהתמודדות עם תכני הטקסט המקראי בכיתה. 

חוקרים רבים דנים בהוראת המקרא בישראל ובסוגיות העולות מתוכה, דוגמת סוגית מטרות הוראת המקרא ומעמד הוראת המקרא: שבייד, זקוביץ, סימון, שפירא אמית, אררט, סכונפלד, אדר, שקדי, דרור. 

אני מבקשת להתמקד בשאלות הקשורות במתודיקה של ראשית הוראת המקרא, ולא במטרותיה. 

שאלות המחקר 

 1. מה הייתה תכנית הלימודים בתנ"ך ומה היו האתגרים החדשים בהוראה הנובעים ממנה?

 2. ממה למדו התלמידים- "textbooks"

 3.  מה היו השיטות של המורים בארץ ישראל להוראת מקרא?

 4. מה היו מקורות "ההשראה" וההשפעה לשיטות ההוראה?

המחקר נכתב בשיטה איכותנית, החומרים ששימשו למחקר הם 

 1. תכניות לימודים: תכנית הלימודים תרפ"ג; זוטא, תרפ"ט, תכנית קוים תרצ"ז, תכנית קוים תשי"ג. 

 2. כתבי עת למורים ומדריכים למורה (אורים - סדרת מדריכים למורה אשר ראו אור בין השנים 1949 ל 1962).

 3. אודות הוראת התנ"ך - ראציונל ושיטות – כתבי מורים בולטים: (מוסינזון,1910), זוטא (1935), עזריהו (1946), גויטין (תשי"ח), קובץ אורים תש"ו, ועוד. 

4. ספרי הלימוד, והמקור העיקרי אליו מפנות תכניות הלימודים בשנים אלה - קבצי "סיפורי המקרא לילדים" בעריכת רבניצקי, ביאליק ובן ציון. 

רקע היסטורי

לא ארחיב בדברי על הרקע ההיסטורי להוראת התנ"ך - גם מפאת קוצר הזמן- וגם משום שאין רקע היסטורי להוראת התנ"ך. 

התנ"ך מעולם לא נלמד - לא נלמד, ולא כספר. בעולם המסורתי - התורה נמסרה בפרשת השבוע, נביאים וכתובים- בהפטרות, תפילות ומועדים. ובמרכז ההוויה היהודית - היה לימוד התלמוד. והנה לראשונה – התנ"ך. כשעל כתפיו – הציונות:

"לימוד מקרא, היה אחד מנושאי הדגל של החינוך הכללי בארץ ישראל, על כתפיו הצעירות של נושא זה העמיסו את ידיעת השפה העברית ואת השימוש בה, ואת כובדן של הלאומיות, של היהדות, של הציונות ושל הזהות...." (אמית, 2010 עמ' 5) . 

הוראת התנ"ך לראשונה חייבה התמודדות עם שאלות רבות ומתן תשובות מיידיות. 

חלקי המאמר: מבוא, תכנים ותוכניות, הזדמנויות ומוקשים, שדה ההוראה, ביבליוגרפיה.

* מבוסס על עבודת MA בהנחיית פרופ' יובל דרור, אונ' תל אביב.