ט"ו בשבט עומד בסימן התחדשות האדם והאדמה, הטבע ועץ השדה. עץ השקד, הפורח סמוך לט"ו בשבט, מסמל את ראשית הפריחה בארץ ישראל. ייתכן שניתן לו השם 'שקד' בגלל היותו הראשון לפרוח מבין עצי הפרי.
על השקד ראו:
מקל, שקד, סיר נפוח וכלוב קיץ
בתורה מסופר שיעקב שלח ל'איש' (בטרם שידע שהוא בנו יוסף) מזמרת הארץ: 'מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים' (בר' מג 11). השקד נזכר גם בקשר למטה אהרן: 'ויהי ממחרת ויבא משה טל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי, ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים' (במ' יז 23). מנורת הזהב שבמשכן היתה מעוטרת ב'גביעים משוקדים' (שמ' כה 34-33; לז 20-19). בספר ירמיה כתוב: 'ויהי דבר ה' אלי לאמר: מה אתה ראה ירמיהו? ואמר: מקל שקד אני ראה. ויאמר ה' אלי: היטבת לראות, כי שקד אני על דברי לעשתו' (יר' א 12-11). השקד נקרא גם 'לוז' ומוזכר במעשה ההכלאות של יעקב בבית לבן (בר' לז 39-37). בתיאור הזקנה בקהלת נאמר 'ויאנץ השקד' (יב 5).
מקל, שקד, סיר נפוח וכלוב קיץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.