 |
| הוצאת מאגנס |
חפירת מנהרות היא אמצעי צבאי שהיה ידוע במזרח הקדום. מי חפר? לאיזה עומק?
חפירת מנהרות כדי להתגבר על מחסום לתנועה (חומות) היתה ידועה מהמזרח הקדום. עדויות ארכאולוגיות לשימוש בחתירה כאמצעי לכיבוש עיר, מצויות החל במאה התשיעית לפנה“ס. חתירה מתחת לחומות ערים נצורות מוזכרת אצל הרודוטוס בהקשר לכיבוש ערים בידי צבא פרס בימי דוריוש הראשון.
הגיחה מהמנהרה החוצה היתה השלב הקריטי שבו נודע אם כריית המנהרה הוכתרה בהצלחה. בשל פגיעותם הרבה של השרויים בתוך המנהרה היה הכרח שסיום החתירה יהיה מהיר ומוסתר. עם זאת ראוי לזכור כי אף שהנצורים ידעו כי נחפרות מנהרות מתחת לחומת עירם, לאור השכיחות של השימוש באמצעי זה, הם התקשו לסכל את המזימה, משום שהדבר חייב כוננות מתמדת מצדם, כיוון שלא ידעו מתי יגיחו התוקפים מתחת לפני האדמה, והיכן. סביר שהגיחה מתוך המנהרה התבצעה בשעה שנערכה פעולת הסחה של התקפה על העיר.
אמצעי בדוק נגד מנהרות היה החפיר. משנתגלה קצה המנהרה בדופן החפיר, ניתן היה לפגוע בשרויים בה באמצעות החדרת עשן או צרעות ודבורים לתוכה. וכמובן, ניתן היה לירות מן החומה על הלוחמים שהגיחו מן המנהרה. כדי למנוע מן התוקפים לחדור לתוך העיר באמצעות מנהרות מבלי שיתגלו, היה רצוי שעומק החפיר יגיע עד לשכבה בלתי חדירה בפני החפרים.
בימי נבוכדנאצר השני אשר ביצר את העיר בבל במזרחה בחומה נחפר חפיר שהגיע עד מי התהום, ודפנותיו צופו בכופר ובלבנים שרופות. במקומות שלא היתה שכבה בלתי חדירה יכלו החופרים להעמיק ולחפור מנהרות מתחת החפיר.
גדול. החזרת זכרונות מהשיעורים המרתקים של פרופ' אפעל! ואפשר גם להוסיף את חביבם של החמאסניקים, צלאח א-דין, שהשתמש בחפירת מנהרות (למשל - בכיבוש מצד עתרת - ליד גשר בנות יעקב), כשבמנהרה מבעירים אש שתמוטט את החומה. קיץ 1179 (ובלי שום רמיזות להיום):
השבמחק"לאחר הניצחון לו זכה בקרב מרג' עיון, שב צלאח א-דין אל שסטלה (=עתרת) ב-24 באוגוסט, אולם הפעם נקטו חייליו בטקטיקה שונה. חפריו של המצביא המוסלמי החלו חופרים מנהרות מתחת ליסודות המבצר, ומשהגיעו אל יסודותיו של מגדל העוז העלו באש את תומכות העץ שתמכו בתקרת המנהרות והביאו להתמוטטותו של המגדל. במחנה הנוצרי השתררה בהלה רבה."
עם זאת ולא אם זאת. מעניין מאוד.
השבמחקשגיאת ההקלדה תוקנה. תודה רבה לך ד״ר דן אלבו!
מחק