יוסף כהן אלרן, משורר סופר ומבקר
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ (בר׳ כא 10)
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ (בר׳ כא 10)
אָהֳלֵנוּ אַפְלוּלִי
אַךְ אָמָתִי צוֹחֶקֶת
רֹב שָׁנִים לְלֹא גּוֹאֵל
הִפִּילוּ אֶת רוּחִי
אַךְ הִנֵּה שְׁלִיחַ אֵל
פָּקַד לַיְלָה גּוּפִי
עַכְשָׁו רַק נִתְפַּלֵּל
כִּי הִנֵּה נִפְתַּח רַחְמִי
סַלֵּק אֶת הָאָמָה מֵרְאוֹת עֵינִי
בְּרַחְמָהּ אוֹנְךָ זָרַעְתָּ
אֶל מִדְבָּר שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי
אוֹתָהּ וְאֶת יַלְדָּהּ הַרְחֵק מֶנִּי
מתוך: יוסף כהן -אלרן, כמו הים כמו הרוח כמו החול, הוצאת צבעונים 2015
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.