יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

ותעמוד לגורלך לקץ הימין

משׁה  שׁפריר, משורר
פיסול: אלכסנדר קירזנר. צילום: יואב מזור. שדרות אלורוב, ירושלים. 
"בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ" – כָּךְ לָחַשׁ הַנָּחָשׁ,
"...וִהְיִיתֶם כֵּאֱלֹהִים יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע".
וְאוּלַי גַם הוֹסִיף וְלָחַשׁ הַנָּחָשׁ לְחַוָּה:
'אַךְ עַד קֵץ יְמֵיכֶם אַתֶּם לֹא תֵּדְעוּ
אֵיזֶהוּ הַיּוֹם בּוֹ מוֹת תְּמֻתוּן'.
וְכָּךְ גַּם אָמְרוּ זִקְנֵי מִיקֶנֵי לַמֶּלֶך אַגַמֶמְנְוֹן: * *
"אַל תִּתְעַמֵּק בְּסוֹף עֲתִידְךָ, חַכֶּה לְבוֹאֹו".
"וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין"- כָּךְ אָמַר הַנָּבִיא דָּנִיאֵל,
"כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ" כָּךְ גַּם קָבַע קֹהֶלֶת.
הַחַיִּים הֲרֵי נִתְּנוּ לָכֶם כִּתְשׁוּרָה לְמִשְׁמֶרֶת,
לִפְעָמִים תֹּאהֲבוּם וּלְעִתִּים גַּם תִּשְׂנְאוּ אוֹתָם                
(שֶׁכֵּן כְּבָר נֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת – יִחְיֶה"),
אַךְ לֹא תֵּדְעוּ מֵרֹאשׁ אֶת צֹפֶן גּוֹרַלְכֶם וּמָתַי יָבוֹא קִצְּכֶם.

וּפְרָט לְבַת-יִפְתָּח, אֲשֶׁר יָדְעָה בְּדִיּוּק מָתַי תֻּעֲלֶה לְעוֹלָה:
מִקֵּץ שְׁנֵי חֳדָשִׁים, שֶׁבָּהֶם תֵּבְךְּ עַל הֶהָרִים עַל בְּתוּלֶיהָ.
אוֹ לְקָסַנְדְרָה הַנְּסִיכָה-נְבִיאָה, שֶׁיָּדְעָה מֵרֹאשׁ עַל חֻרְבָּנָהּ
שֶׁל טְרוֹיָה עִירָהּ, וְגַם בִּשְּׂרָה עַל מוֹתָהּ בְּטֶרֶם נִשְׁחֲתָה
(אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא הֶאֱמִין לָהּ וְגַם לֹא לְדִבְרֵי-נְבוּאָתָהּ).

וּפְרָט לְעוֹד כַּמָּה נָשִׁים וְאִישִׁים וּנְבִיאִים כְּמוֹתָהּ.
- אֵין בְּנֵי-הָאָדָם יוֹדְעִים לָבֶטַח אֶת עֵת קִצָּם,
וַהֲרֵי זֶה הוּא הַנֶּעְלָם הַנּוֹטֵעַ תִּקְוָה בְּלִבָּם
וְהַמְחַזֵּק אוֹתָם בִּקְשָׁיֵי חַיֵּיהֶם בָּעוֹלָם.                                                                                           
                                                                
* דָּנִיאֵל יבּ, 13;  ** מתוך "אַגַמֶמְנוֹן" מאת אַיְסכילוּס.

צילום: יואב מזור


  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה