משה שפריר, משורר
 |
| אנשי העפר הראשוניים |
"שָׁלום מָדָם, אֲנִי אָדָם
וְלָךְ יִקָרֵא אִשָּׁה,
כִּי מֵאִישׁ לֻקַּחְתְּ,
וַאֲנִי הוּא הָאִישׁ
וְאַתְּ מִמֶּנִּי לֻקַּחְתּ.
אַתְּ עֶצֶם מֵעֲצָמוֹתַי,
צֶלַע אַחַת מִצַּלְעוֹתַי
- שֶנֶּעֶטְפָה בְּבָשָׂר מִבְּשָׂרַי,
כִּי הָיִינוּ גַם יַחְדָּו לְבָשָׂר אֶחָד
לְאַחַר שֶׁסָּעַדְנוּ מִפְּרִי הָעֵץ הָאֶחָד.
שׁלוֹם לָךְ מָדָם חַוָּה
אָהַבְתִּי אוֹתָךְ עֲרֻמָּה
וַאֲנִי אוֹהֲבֵךְ גַּם לְבוּשָׁה
בְּעָלֵה-תְּאֵנָה וַחֲגוּרָה בַּחֲגוֹרָה.
"פְּרוּ וּרְבוּ" כָּךְ צִוָּה עָלֵינוּ הַבּוֹרֵא
וִּמִי אֲנַחְנוּ שֶׁנָּפֵר אֶת פְּקֻדָּתוֹ, שֶׁהֲרֵי
הוּא הָרִבֹּון הָעֶלְיוֹן וְאָנוּ מוּלוֹ כְּעֵשֶׂב-שָׂדֶה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.