יצחק מאיר, משורר
 |
| תְּפִלָּה בְּיָמִים נוֹרָאִים הָאֵלֶּה |
תְּפִלָּה בְּיָמִים נוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּדַף מַחְזוֹרִי הַקָּטָן:
תִּפָּקַחְנָה עֵינַי לִרְאוֹת מַה קָּרוֹב אֵלַי הָרָחוֹק,
מָה רָחוֹק הַקָּרוֹב כֹּה מִמֶּנִּי,
מַה שּׁוֹקֵל אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קַל בְּיָדַי
וּמַה קַּל אַף עַל פִּי שֶׁמַּכְבִּיד הוּא עָלַי,
מָה רָם, וְאוֹבֵד בֶּעָנָן עַד אֵינֶנּוּ
וְגַם שָׁמַיִם שֶׁלּוֹ אֵינָם,
מַה שָּׁפֵל וְעוֹשֶׂה שְׁלַבִּים לַסֻּלָּם
בֵּין שְׁתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת מְדֻמּוֹת,
מַה נָּטוּשׁ, וְאֵין אִישׁ הַבּוֹדֵק מְקוֹמוֹ,
וּמַה צֵּל, וְהַכֹּל נִזְהָרִים בִּכְבוֹדוֹ,
מַה נּוֹצֵץ מִתַּחַת לַחוֹל שֶׁדָּבַק בּוֹ
בִּימֵי חִפָּזוֹן וַאֲבַק דְּבָרִים,
מַה חֻלִּין בִּטְרַקְלִין רַאֲוָה.
מָה אוֹמְרִים תַּמְרוּרֵי הַדְּרָכִים בַּצְּמָתִים,
מַה שּׁוֹתְקִים שַׁעֲרֵי הַלֹּא-כְלוּם,
מַה לְּאָן, מַה מָּתַי, מַה מֵּאַיִן, וּמַה
בִּכְדִי, וּמַה לּוּ יְהִי.
ניקוד: הדסה שפירא
ערב ראש השנה התשע"ו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.