על ספרה של רחל אליאור, תהום אל תהום קורא: רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

רחל אליאור, תהום אל תהום קורא: רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים, הוצאת עמדה, 2025, 176 עמודים

לכאורה, ספרהּ החדש של רחל אליאור מאגד לצרור אחד, רשימות ומאמרים על יצירות ספרות שונות, שנכתבו במרוצת שלושת העשורים האחרונים. אולם, למעשה, ענייננו בספר רב-ממדי בעל מסר תרבותי ורעיוני עמוק, העובר מעולמו של הקורא המשכיל חובב הספרות, לעולמה הרב-ממדי של הכותבת, וממנו למעגלים הרחבים של שיח תרבותי הנע בין עבר להווה. במילים אחרות, מאחורי הדיון ביצירות וביוצרים, החל מח"נ ביאליק, ש"י עגנון וברונו שולץ, עבור לחיים גורי, דליה רביקוביץ ועמליה כהנא-כרמון, וכלה באולגה טורצ'וק, מאיר שלו, חיים באר, זאב רז, עמוס עוז ואסף ענברי, מסתתר דיון ספרותי-תרבותי וחברתי בעל מסר היסטורי-רעיוני.

מה חשוב לדעת על בריאות הלב - שיחה עם פרופ׳ רונן דורסט

ד״ר לאה מזור מראיינת את פרופ׳ רונן דורסט, קרדיולוג בכיר ב׳הדסה׳

פרופ׳ רונן דורסט

פרופ' רונן דורסט ממערך הלב של ׳הדסה׳, קרדיולוג בעל שם עולמי, עושה סדר בבריאות הלב: מההבדל המפתיע בין נשים לגברים ועד למיתוסים על סטטינים וכולסטרול, ממחלות לב בילדים ועד התבטאותן במבוגרים וקשישים, מבדיקות הדמיה מתקדמות כמו CT ו-MRI לב ועד צינתורים. ראיון על קרדיולוגיה, גנטיקה ומניעת טרשת עורקים.

תוויות: פרופ' רונן דורסט, מערך הלב של ׳הדסה׳, טרשת עורקים, קרדיולוגיה מודרנית, מחלות לב, תסמונת הלב השבור, כולסטרול LDL ו-HDL, טיפול בסטטינים, מחלות לב תורשתיות, מומי לב בילדים, CT לב (צנתור וירטואלי), אקו לב, MRI לב, צנתור זעיר פולשני, היצרות המסתם האורטלי, מניעת התקפי לב, בריאות הלב ותזונה, גורמי סיכון למחלות לב, רפואה מותאמת אישית.

כל מלחמה מותירה אשפה בצידי דרך, שיר

 יערה בן-דוד, משוררת ומבקרת ישראלית 

שְׁכָבות בקליק אחד 

הַמְּכוֹנִית עָצְרָה בִּפְקָק. 

וּכְשֶׁהַכַּדּוּרִים סָבִיב דָּפְקוּ

וְרֹאשׁוֹ הֻטַּח יָשָׁר עַל הַהֶגֶה -

הִכָּה הַצּוֹפָר שֶׁלּוֹ וְהִכָּה בְּעוֹר הַתֹּוף

אַחַר כָּךְ גְּוִיַּת פַּח גְּוִיַּת אִישׁ חֲרוּכָה 

וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים וְרֵיחָם.

רַק מַנְגִינָתָם בְּדַרְכָּם לְשִׁכְבוֹת זְמַן, רַק אֱלֹהִים 

לֹֹא נִשְׁאַר בְּצֹמֶת הַחֲרָדָה. 

על מנהרות במקרא ובתרבויות שסביבו - מסע סמנטי ממפלט לאיום

 ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

---

הקדמה: לשון כמראה לחוויה קולקטיבית

מילים אינן כלים ניטרליים להעברת מידע - הן נושאות עמן שכבות של זיכרון, חרדה, תקווה ופחד. הן מראה לחוויה הקולקטיבית של חברה. מילים משנות את משמעותן בהתאם לתקוות ולטראומות של הדוברים בהן, והקונוטציות שלהן הן תיעוד חי של זיכרון היסטורי ותרבותי. 

חיבור זה עוקב אחר המסע הסמנטי של מילה אחת - "מנהרה" - מהמקרא ועד ימינו. זהו מסע של היפוכים: ממקום מפלט לכלי איום, ממבנה הנדסי נייטרלי לסמל טרור, ומסמל התקדמות טכנולוגית לביטוי של חרדה קיומית.

על רפואה, רופאים, מטופלים ומטופלות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיונות שערכתי עם רופאים:

ראיון עם פרופ׳ רונן דורסט, מה חשוב לדעת על בריאות הלב - שיחה עם פרופ׳ רונן דורסט

ראיון עם ד״ר רות קנאי: ד״ר רות קנאי: על רפואת משפחה, מצויינות מקצועית ואהבת אדם

מבחר ביקורות שכתבתי על ספרים בנושאי רפואה:

על אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי: על ספרו של בר אילן

(יחיאל מיכל בר אילן, אתיקה רפואית ביהדות: היסטוריה, הלכה והחוק הישראלי)

על ספרו של בנימין מוזס - האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים, האקדמיה ללשון העברית תשע״ט, 171 עמודים

הידעתם שאפרסמון, אפרסק, נרקיס, קנבס, סוכר ועמילן הן מילים שחדרו לעברית מיוונית? מילים אלה הן טיפה בים המילים שהעברית שאלה מן היוונית וגם מן הלטינית. בימים אלה הופיע גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים מאת ד״ר נורית שובל-דודאי, מרצה לשפות קלאסיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונמנית עם חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. 

הגלוסר מציג כ-1600 מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים. כולם (כמעט ללא יוצא מן הכלל) של שמות. הרשימה אינה כוללת פעלים שנגזרו ממילים יווניות כמו: להדפיס, להתפלמס או לקטרג. בסיס הנתונים של הגלוסר הוא מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית שבו נאספו כל החיבורים הכתובים עברית ועברית מעורבת בארמית למן חתימת המקרא, דרך ספרות חז"ל בימי התנאים והאמוראים ועד סוף תקופת הגאונים. דהיינו, חיבורים משנת 200 לפנה״ס לשנת 1050 לספירה. ספרות זו מתאפיינת בחדירת מספר רב של מילים זרות ללשון העברית. רבות מהן נטמעו בה ומשמשות עד ימינו.

מדוע אין ׳כחול׳ במקרא, ולא רק בו?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

איזה מהצבעים הבאים אינו נזכר במקרא? אדום, שני, ארגמן, תכלת, שחור, ירוק, כחול, לבן וצהוב? התשובה היא כחול! מדוע?

בית מקרא ע,ב (תשפ"ה): זיכרונות מממלכת הצפון

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא ע,ב (תשפ"ה): זיכרונות מממלכת הצפון בעריכת גיא דרשן, הוצאת מוסד ביאליק, מס' עמודים: 183+8

על הספר: חוט וצבע באריגי ארץ-ישראל הקדומה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יד בן צבי

נעמה סוקניק, זהר עמר, דוד אילוז, חוט וצבע באריגי ארץ-ישראל הקדומה, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשפ״ה (2025), 352 עמודים

הספר היפיפה המונח לפנינו מתמקד במלאכת הצביעה באריגים ובהתחקות אחר תהליכי הצביעה בתקופות הקדומות. הוא מסכם מחקר רב שנים שכלל סקירת מקורות כתובים, בדיקות אנליטיות של שרידי האריגים שנמצאו בארץ-ישראל ושחזורי צביעה. הספר יפיפה גם בצורתו: מודפס על נייר כרומו ומשובץ בתצלומי צבע רבים.

פמיניזם מעשי ושבירת מעגל הדיכוי הנשי ברומן "כמו החיטה ברוח" של מאירה פפר

 פמיניזם מעשי ושבירת מעגל הדיכוי הנשי ברומן "כמו החיטה ברוח" של מאירה פפר 

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

מאירה פפר, כמו החיטה ברוח, הוצאת כנרת-זמורה, 2025, 271 עמודים

הרומן "כמו החיטה ברוח" מאת מאירה פפר משרטט את מסע חייה המטלטל של הגיבורה, רומיה/ראומה, מילדותה הענייה בתימן שם היא נמכרת למעשה לנישואי כפייה מתוך כורח כלכלי. עם עלייתה לישראל ושינוי שמה לראומה, היא מתמודדת עם דיכוי פטריארכלי ואלימות בתוך נישואים כושלים בפריפריה. הסיפור מתמקד בחוסן נשי (Resilience) ובהפיכתה האקטיבית של הגיבורה מקורבן לשורדת, תוך שהיא בונה את עצמאותה באמצעות רכישת מקצוע מיומן כמיילדת ועל ידי עמל כפיים. לבסוף, ראומה מבססת אוטונומיה כלכלית מוחלטת כשהיא רוכשת את חירותה על ידי פירעון חובות בעלה, ובכך מגדירה מחדש את זהותה ומדגימה את המסר המרכזי של הרומן: היכולת "להתכופף כדי לא להישבר", כדוגמת החיטה ברוח.

תגיות: פמיניזם, חוסן נשי, ספרות נשים, סיפור הגירה, דיכוי פטריארכלי, אלימות במשפחה, סיפור התבגרות/מסע חיים.

******************

שעטנז וכלאיים: מצגת

 

לגלול כדי לעבור מדף לדף

*המצגת נוצרה בסיוע כלי בינה מלאכותית, כולל NotebookLM.

מתרפקת השכינה על זוהר דמותה והילדים לא חדלו אותה לאהוב... בתמימותם

ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

'אלוהים האחרון'

מִתְרַפֶּקֶת הַשְּׁכִינָה עַל זֹהַר דְּמוּתָהּ -

שֶׁבַּחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין קַדְמוּתָהּ.

עֲטוּיָה אַדֶּרֶת רַחֲמִים מִכּוֹכְבֵי מְרוֹמִים,

וְעַתָּה אֲבוּדָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים.

התנ״ך כספר של תקווה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

התנ״ך כספר של תקווה

במקרא יש פתיחוֹת הרבה. פתיחות לסיפורים ולדברי שיר, פתיחות לנבואות ולגופי חוקים, פתיחות לרשימות ולקבצי חכמה, וכן הלאה וכן הלאה. פתיחות הרבה יש במקרא ולכל אחת מהן רוח ונשמה משל עצמה. אבל מה צורך יש בפתיחות הללו? מה צורך יש בפתיחות בכלל? 

Counterpoint – In Dual-Faced Reality Dr. Sarah Melzer's Holocaust Memorial Exhibition

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

Keywords: Sarah Melzer, Holocaust Art, Memorial Art, Holocaust Memory, Survivor Stories, Weinfeld Family

About the Exhibition

The Holocaust memorial exhibition by Dr. Sarah Melzer (painter, artist, and educator), 'Counterpoint – In Dual-Faced Reality', was displayed in Paris (2015), in her birthplace Nowy Sącz (2022), at the Galicia Museum in Krakow (2023), and in the city of Gorlice, Poland. The exhibition addresses the dynamics of an existential reality oscillating between the power of life's continuity in a living, breathing world and the duty to remember worlds that were obliterated in the Holocaust without a trace.

The exhibition in Krakow. Photographer: Ezer Melzer

שיר-השירים: אם אכתוב מדרש אהבתך

 בלפור חקק, משורר

 שיר השירים 

עֵינַיִךְ בַּחֲשֵׁכָה בּוֹהֲקוֹת זָהָב יָרֹק

וְצַוָּארֵךְ מִגְדַּל פְּנִינִים.

כָּל דַּפֵּי הַשִּׁירִים

עֲרֵמַת חִטִּים עַל בִּטְנֵךְ

מְגֻדֶּרֶת שׁוֹשַׁנִּים.

ספרה של יעל שמש על אלישע איש האלהים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Yael Shemesh, Elisha: The Holy Man of God, Translated from the Hebrew by Lenn J. Schramm, Supplements toVetus Testamentum 200 (2025), Brill, Leiden Boston, 369 pp.

הספר מחולק לשלושה חלקים עיקריים: דיון כללי בסוגיות מבניות וסוגתיות, ניתוח מעמיק של סיפורים מייצגים, וסיכום על דמותו של אלישע.

איסורי כילאיים ושעטנז - ויקרא יט, יט; דברים כב, ט-יא

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

🛑 איסורי כילאיים ושעטנז 🛑

 ויקרא יט, יט; דברים כב, ט-יא

המאמר במצגת - כאן

הכתוב להלן עוסק באיסורי כלאיים ושעטנז כפי שהם מופיעים בספר ויקרא ובספר דברים, תוך ניתוח ההיבטים הלשוניים, ההלכתיים והפרשניים של המצוות הללו. הוא דן בשלושת תחומי איסורי הכלאיים – בעלי חיים, צמחים ובגדים – ומסביר את משמעות המילה 'כלאיים' ואת המונח 'שעטנז', כולל הצעת חכמי המשנה לשעטנז כראשי תיבות של תהליכי עיבוד הבד. כמו כן, הוא מציג פרשנויות שונות למקור האיסור, החל מ"גזרות מלך" (חוקות שאינן מנומקות) ועד לשמירה על סדרי הבריאה, ובוחן את צמצום האיסורים בין המקורות בויקרא ובדברים. לבסוף, מביא עדויות על בגדי כהונה ששילבו צמר ופשתן ומצטט עדויות ארכיאולוגיות המעלות שאלות על הפער בין הנורמה המקראית לפרקטיקה החברתית.

בויקרא יט, יט כתוב:
אֶת-חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ:
בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם,
שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם;
וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.

הפסוק מציג שלושה איסורי כלאיים המקיפים תחומי חיים שונים: עולם החי (אין להרביע שני מינים של בעלי חיים), עולם הצומח (אין לזרוע זריעת כלאים), ועולם היצירה האנושית (אין ללבוש או להתכסות בבגד 'כלאים שעטנז'). מילת כִּלְאַיִם משובצת בכל אחד משלושת האיסורים. המילה מציינת צירוף או ערבוב של שני מינים שונים שאינם מתאימים או שאינם צריכים להתערבב. השורש המשוער שלה הוא כ-ל-א (כמו ב"כלא" – עצר, הגביל, סגר), כאילו מין אחד ׳כלוא׳ בתוך מין אחר.

ארבע אחיות - סיפור

עֲדִי אֲבִיטָל-רוֹזִין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

אַרְבַּע אֲחָיוֹת

הַסִּפּוּר מֻקְדָּשׁ לָךְ, יָעֵל.

לָךְ וּלְשָׁלוֹשׁ אַחְיוֹתַיִךְ.

הִנֵּה, יְדִידַי, סִפּוּר מַעֲשֶׂה בְּאַרְבַּע אֲחָיוֹת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַכָּבֵד וּמִן הַקַּל, מִן הֶעָצוּב וּמִן הַשָּׂמֵחַ, מִן הָרַע וּמִן הַטּוֹב, שֶׁכֵּן דַּרְכֵי הָאַחִים סְבוּכוֹת כְּדַרְכֵיהֶם שֶׁל שָׁרְשֵׁי עֵץ זַיִת עַתִּיק, וְלֹא רַק שֶׁסְּבוּכוֹת הֵן, כִּי אִם גַּם מֻרְכָּבוֹת. וְקָשׁוֹת וּמְאַתְגְּרוֹת כְּתַצְרֵף מוֹזָאִיקָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת פּוֹגְשִׁים בְּתַעֲרוּכוֹת, בְּגָלֶרְיוֹת וּבְמוּזֵאוֹנִים, וְרַק אָמָּן גָּדוֹל וְדָגוּל, בַּעַל מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, יָכוֹל לִיצֹר מֵאַלְפֵי אֲבָנִים קְטַנּוֹת.

מספר הכניסות לבלוג עבר את שני המליון

מספר הכניסות לבלוג עבר את שני המליון.

תודה לכל הגולשות והגולשים!

Assyrian Cuneiform Inscription (8th to 7th Century BCE) Uncovered in Jerusalem

A pottery fragment, approximately 2.5 cm (1 inch) in size, was discovered during a wet-sifting process conducted at the "Archaeological Experience" in Emek Tzurim National Park (north of the City of David)—a joint project of the Israel Nature and Parks Authority and the City of David Foundation. It bears an inscription in Akkadian cuneiform. This is the only Assyrian inscription from the First Temple period (8th to 7th centuries BCE) found in the city.

Photo: Eliyahu Yanai, City of David. The Assyrian Seal Impression

קול מהחומה: מָתַי יֵאָמֵר לַמָּוֶת הָס וְחָדַל

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

• 
  

  אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה (שמ״ב כ, יט)

בְּקוֹל בּוֹטֵחַ נִצַּבְתִּי עַל חוֹמַת הָעִיר אָבֵל,

מַבִּיטָה בַּצָּבָא שׁוֹפֵךְ סוֹלְלָה וְעוֹמֵד בַּחֵל.

וּמִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי,

הָיוּ חוֹלְפוֹת כָּךְ שְׁעוֹתַי,

עַד שֶׁהוֹפִיעַ יוֹאָב לְפָנַי.

קין: האות במצחי לא כתם כלמה

 ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ (בראשית ד)

מִפְּרִי הָאֲדָמָה הֵבֵאתִי מִנְחָה,

בְּכַפַּי עָפָר וּבְלִבִּי כְּמִיהָה.

בִּקַּשְׁתִּי קִרְבָה, וְלֹא שָׂכָר,

מַבָּט אֶחָד מֵאֶל נִסְתָּר.

כתובת אשורית בכתב היתדות (המאה השמינית עד השביעית) נחשפה בירושלים

שבר חרס  שגודלו כ- 2.5 ס"מ התגלה במסגרת סינון רטוב שנערך ב"חוויה הארכיאולוגית" שבגן לאומי עמק צורים (צפונית לעיר דוד) – פרויקט משותף לרשות הטבע והגנים ולעמותת עיר דוד. הוא נושא כתובת בכתב יתדות בשפה האכדית.  זוהי הכתובת האשורית היחידה מתקופת בית ראשון (המאות ה-8 עד ה-7 לפנה"ס), שנמצאה בעיר.

צילום: אליהו ינאי, עיר דוד. טביעת החותם האשורית

לדברי ד"ר איילה זילברשטיין, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: "הכתובת מספקת עדות ישירה להתכתבות רשמית בין האימפריה האשורית לבין ממלכת יהודה. התגלית מחזקת את הבנתנו בנוגע לעומק דריסת הרגל האשורית בירושלים, ולמידת השפעתה על ההתנהלות בעיר. בנוסף, היא מרחיבה את הידע על מעמדה של השכונה החדשה שהתפתחה באותם ימים על מורדות הגבעה שממערב למקדש. נראה, כי אזור זה שימש מוקד לפעילותם של שרים ואישים רמי דרג".

ראיון עם פרופ׳ רענן אייכלר לרגל הופעת ספרו על הארון והכרובים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק

ראיון עם פרופ׳ רענן אייכלר לרגל הופעת ספרו: ארון הברית והכרובים, הוצאת מוסד ביאליק, ספריית האנציקלופדיה המקראית, לט, ירושלים תשפ״ה, 215 עמודים.

רענן אייכלר הוא פרופ׳ ללימודי תנ״ך באוניברסיטת בר-אילן. תחומי המחקר שלו הם רחבים ביותר וכוללים אמונות ודעות, פולחן, כתובות מתקופת המקרא, נוסח ותרגומים, הריאליה והאיקונוגרפיה של המזרח הקדום, הומור וכפל משמעות, והשפעת המקרא על תולדות הרעיונות.

רענן אייכלר

קבלת הודעות על פוסטים חדשים בבלוג ועל פירסום תגובות

 ניתן להרשם לקבלת התראות על הופעת פוסטים חדשים בבלוג.

 

אפשר גם להרשם לקבלת התראות על תגובות. 

המעוניינים מוזמנים לשלוח אלי [mazor.lea@gmail.com] את הדוא״ל שאליו הם רוצים שתגיע ההודעה.

בכל עת ניתן לבטל את קבלת ההתראות.

Blog Post and Comment Notifications

You can subscribe to receive notifications for new blog posts. You can also subscribe to receive notifications for comments. Those interested should notify me at the email address: mazor.lea@gmail.com 

You can cancel these notifications at any time.