יום שבת, 22 בספטמבר 2018

תולדות היופי והכיעור מאת אומברטו אקו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



אומבטו אקו, תולדות היופי, מאיטלקית אריה אוריאל, כנרת זמורה ביתן, אור יהודה 2011
אומברטו אקו, ׳תולדות הכיעור, מאיטלקית שרה לוטן, כנרת זמורה ביתן, אור יהודה 2013

"המוות והיופי הם שני מושגים רבי־משמעות המכילים בתוכם הרבה תכלת והרבה שחור, והם יחד צמד אחים נוראים המַפרים את עולמם על ידי אותה חידה, על ידי אותו מסתורין." (קיטס)

אמברטו אקו, הסופר, מבקר התרבות והפילוסוף האיטלקי הנודע (מחבר 'שם הוורד'), חוקר את מושגי היופי והכיעור בתודעה ובתרבות האנושית. שתי תופעות מסתוריות וממגנטות. מהם היופי והיפוכו-תאומו הכיעור?  האם היופי זהה לטוב והכיעור לרע? מדוע היופי נקשר לאלוהי ולמלאכי והכיעור לשטני ולמפלצתי? האם רק היפה, המושלם וההרמוני מושך אותנו או גם הפגום, המעוות, והמבעית? האם אנו מסמנים כמכוער את מה שאנו רואים כמאיים עלינו? האם יש קשר מהותי בין יופי וכיעור לאומנות?
׳תולדות היופי׳ ו׳תולדות הכיעור׳ עוסקים בסוגיות הללו, בספרים המלאים במאות צילומים נפלאים של ציורים ופסלים, ומשובצים במובאות מדברי פילוסופים ומשוררים.
׳תולדות היופי׳ עוסק ביופיים הפיסי של גוף האשה וגוף הגבר, ביופיו של האלוהי והקדוש וביופין של אידאות. ׳תולדות הכיעור׳ עוסק במפלצות מיתיות, בשודדי קברים, במפיסטופלס, בעינויים, בכישוף ובאסתטיקה של הרע והגרוטסקי.
אקו אינו מחפש את היופי והכיעור דרך כללים המשותפים לכל העמים ולכל התרבויות אלא בוחר להאיר דווקא את ההבדלים בין תפיסות היופי והכיעור השונות. 
ב׳תולדות היופי׳ אקו דן באידאל האסתטי של יוון העתיקה, ביופי כפרופורציה וכהרמוניה, ביופיו של היקום, ביופי בספרות ובמוסיקה, ביופיים של יצורים אגדתיים, ביופין של מכונות ובתפיסות היופי בנות זמננו: בתקשורת, בפירסום, בקולנוע ובטלוויזיה. התקשורת בת ימינו, הוא כותב, אינה מציגה עוד שום דגם אחיד של יופי. 'החוקר שלנו שבא מן העתיד לא יצליח לזהות את האידאל האסתטי שהופץ על ידי התקשורת של המאה העשרים ומעבר לה. הוא ייאלץ להרים ידיים אל מול הילולת הסובלנות והבו-זמניות המוחלטת, אל מול השתלטות הפוליתאיזם של היופי שלא ניתן לעצרו' (עמ' 428).
ב׳תולדות הכיעור׳ הוא עוסק בפחדים מן העולם ומן האלוהות חורצת הגורלות. בפחד מהקור, מהמחלות, מהסכנה ומהמוות. הוא כותב על מקור האגדות על המכשפות והמפלצות ועל מקור הקרנבלים של ימי-הביניים. 
׳תולדות היופי׳ ו׳תולדות הכיעור׳ הם ספרים עמוקים, שנונים, מרתקים, מרטיטים, מהפנטים ועוצרי נשימה.
מומלץ!


תגובה 1:

  1. לעומת פולחן היופי של היוונים התנך ממש מאופק, אבל לא מתעלם מן היופי.
    בסופו של דבר אמרו חז"ל שידעו הכל "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

    השבמחק

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.