ראיון עם פרופ׳ יאיר זקוביץ לרגל קבלת פרס ישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרופ‘ יאיר זקוביץ, לכבוד ולשמחה לי לראיין אותך לרגל קבלת פרס ישראל במקרא לשנת תשפ״א (2021).

א. בספרך האוטוביוגרפי, ״ילדות בגינת עדן״ (2015), הצפת שפע סיפורים ואנקדוטות מילדותך בחיפה בין השנים תש“ה–תשי“א. אילו היית יכול לשוחח עם הילד דאז מה היית אומר לו?

--- הייתי אומר לו: ״אל תירא, ילד! בטח בעצמך ולך בדרכך״.

ב. איך גמלה בלבך ההחלטה ללמוד מקרא ולהקדיש את חייך למחקרו?

--- כשסיימתי את שרותי בנח״ל הנסיבות דרשו ממני להישאר בעיר נעורי, בחיפה. האוניברסיטה של חיפה, ובעצם ״המכון האוניברסיטאי של חיפה״, כפי שנקרא אז, היה בחיתוליו והציע מספר מקצועות מצומצם. בהכירי את עצמי, הבינותי כי מקרא וספרות עברית - תחומים להם רחשתי אהבה מילדותי, משום אופיו של הבית בו גדלתי - יתאימו לי ויבטיחו את עתידי כמורה בישראל. הבינותי כבר אז כי יש חשיבות עצומה בהוראת התחומים הללו וחיבובם על ילדי ישראל.

לא עלה על דעתי באותם ימים כי אעסוק יום אחד במחקר, ובוודאי שלא העזתי לחלום שאתרום ולו משהו לתחום המקרא. עם ההתקדמות בלימודים והכרת התחום, נתעוררו הן הביטחון העצמי והן הסקרנות והדחף העצום לחקור.

ג. מי היו חוקרי המקרא שהטביעו עליך את חותמם יותר מכל?

--- היו אלה מורי באוניברסיטה, בחיפה ובירושלים, שלהם אני חייב את התפתחותי: הפרופסורים הרן, ויינפלד וטלמון ז״ל, ויבדל לחיים ארוכים וטובים, פרופ׳ רופא. לשני מדריכיי: פרופ׳ זליגמן ז״ל שהדריך אותי בעבודת המוסמך, ופרופ׳ וייס ז״ל, מדריכי בעבודת הדוקטור שלו אני חייב חוב שאין לו שיעור. 

ד. עבודת הדוקטור פורצת הדרך שלך היתה על הדגם הספרותי "על שלושה ועל ארבעה״ במקרא. מהו הדגם הזה ובמה תורמת הבנתו להבנת הספרות המקראית?

--- יחידה ספרותית (או חלק ממנה) הבנויה בדפוסי הדגם הספרותי-מספרי שלושה וארבעה, שרוב מופעיו במקרא סמויים, עשוייה ארבעה נדבכים:שלושת הנדבכים (או האיברים) הראשונים חוזרים במידת מה זה על זה או מונים שלושה רכיבים שווי ערך, ואין ביניהם התקדמות רבתי מאיבר לאיבר. באיבר הרביעי חל המפנה החריף, השינוי שהוא עיקרה ושיאה של היחידה. הדגם, הנושא עמו סממנים משלבי במסירה שבעל-פה, ומצוי בספרויות העמים שסבבו את עם ישראל,חוצה גבולות של סוגות, והוא מרבה, בין השאר, להופיע, בעיצובי בחירת הבן הראוי, בתיאורי התגלות, ביטויי גמול, נסיונות שכנוע, תיאורי שליחות ובשורת אסון, במבנה חוקים ורשימות, ועוד כיו״ב. ביטוייו הצורניים של הדגם מגוונים , מותאמים בכל מקרה ומקרה לדרישותיה המסוימות של היחידה הספרותית. בעבודה מוצג ״ספר הדקדוק, של הדגם וכן הפתרונות שהיא מציעה לבעיות בתחומים כגון תולדות עם ישראל בתקופת המקרא, הביקורת הגבוהה וביקורת הנוסח.

ה. אחד המושגים המרכזיים שפיתחת הוא ״סיפור הבבואה״. מהו סיפור בבואה ומהי חשיבותו להבנת הסיפור המקראי?

--- סיפורי בבואה הם סיפורים מהופכים, סיפורים בהם מצב, או דמות ומעשיה, מעוצבים על דרך הניגוד למצב או לדמות ומעשיה בסיפור קיים וידוע זה מכבר. לבבואה חלק רב חשיבות בעיצוב עמדת הקורא כלפי שיפוט הדמויות: השוואת הסיפורים הדומים-מהופכים, מציבה את גיבוריהם על שתי כפות המאזניים, והקורא הוא שיקבע מי מן הדמויות נעלה על רעותה. כמו כן מאפשרת בחינת הזיקות בין הסיפורים להיווכח אילו מן הסיפורים היו נטועים עמוק בתודעה וזכו לבבואות הרבה. גם ספרות הנבואה ושירתו יונקות מסיפורי המקרא ומהפכות אותם, והתופעה הולכת ונמשכת גם בספרותנו הבתר-מקראית.

ו. הרבה מחוקרי המקרא כספרות ניגשים למקרא בגישה סינכרונית (בהבדל מגישה דיאכרונית). מה דעתך על כך?

--- אמשיך לדבר בשני מורי הגדולים הפרופסורים יצחק אריה זליגמן ומאיר וייס ז״ל. פרופ׳ זליגמן הכשירני לעבודה פילולוגית ולמחקר דיאכרוני, ואילו מפרופ׳ וייס למדתי את דרכי הגישה הסינכרונית. כבר בשלב מוקדם של עבודתי המחקרית מצאתי כי רק שילובן של שתי הגישות מוביל להבנה נכוחה של טקסט, ובספרי הראשון, ״חיי שמשון״, הבאתי את השילוב לידי ביטוי.

ז. אחד המאפיינים הבולטים של מחקריך הוא המבט הסקרני-חקרני שאתה שולח אל הספרות הבתר-מקראית המתכתבת עם המקרא: ספרות בית שני, ספרות חז״ל והנצרות הקדומה. מה בין מדרש פנים-מקראי למדרש חוץ-מקראי?

--- כידוע, אינני ראש וראשון להתחקות אחר דרכי המדרש במקרא, אך מה שביקשתי אני להראות הוא כי אין הבדל של ממש בין דרכי המדרש שבמקרא לבין אלה שבספרות בית שני לסוגיה וללשונותיה, בברית החדשה, ובספרות חז״ל. עיקר ההבדל בין המקרא לנה שנכתב בעקבותיו הוא שאלות שנשאלות בגלוי בספרות חז״ל נשאלות על דרך הסמוי במקרא, ותשובות הניתנות בגלוי בספרות חז״ל נענות אף הן בדרך הסמוי במקרא. מבט על דרכי המדרש הבתר מקראי מאפשר גילוי אחראי ורחב של ביטויי מדרש במקרא גופו.

ח. למעלה מעשרים שנה אתה עמל על פירושים למקרא. תחילה חיברת פירושים לספרי רות (מקרא לישראל 1990), שיר-השירים (מקרא לישראל 1992) ויהושע (עולם התנ״ך 1994) ואחר כך פנית לכתיבת פירושים לסדרה ״פירוש ישראלי חדש״ יחד עם אביגדור שנאן: לספר יונה (2015), למגילת איכה (2017) ולשיר השירים (2019). במה שונים פירושיך לסדרה הזאת מפירושיך הקודמים?

--- ההבדל העיקרי הוא הכתיבה בשניים, פרי השותפות עם חברי הטוב פרופ׳ אביגדור שנאן, עמו הרביתי לשתף פעולה בהוראה ומחקר גם בעבר. באשר למדור הפירוש בספרים שחיברנו יחדיו אין הבדל של ממש בין הגישה שאפיינה את פירושי הראשונים לבין פירושינו המשותפים. ההבדל הוא המדור הנוסף: בחינת השפעתו של החיבור המקראי על תרבות ישראל לדורותיה בביטוייה השונים, בספרות ובאומנות, וזאת כדי להמחיש את נוכחותו של התנ״ך בחיינו מימי קדם ועד עצם היום הזה, ולעודד את המשך השיח הפורה עמו.

ט. בעשרות השנים האחרונות מתנהל בארץ ובעולם דיון ער בסוגיית האמינות ההסטורית של המקרא, והוא גולש מהתחום האקדמי אל התחום החברתי. מה דעתך בסוגיה זו?

--- אין להתעלם מחשיבותה של הסוגייה הגולשת גם לתחום הפוליטי הפנימי והבינלאומי. לי אישית אין יצר הרע להתחקות אחר האמינות ההיסטורית. אני מותיר תחום זה לאחרים. אינני חושב שבעלי המקרא ביקשו לתאר את המציאות ההיסטורית כהווייתה, אלא רתמו את העבר לשם ההווה והעתיד, למגמותיהם האידיאולוגיות והתיאולוגיות. אני נכון להתמודד עם ההיסטוריה של הרעיונות ולא עם גלגולי המאורעות.

י. רבים מצביעים על הירידה המתמשכת במעמדו של המקרא בחברה הישראלית לעומת תקופת היישוב וקום המדינה. ממה נובעת לדעתך התופעה הזאת?

--- התופעה אכן, קיימת, לצערי הרב, וונובעת ממכלול גורמים: האחד, ירידת מעמדה של הציונות. בעוד שדורי התייחס לתקומת ישראל בארצו כאל נס וראה בה מעין החזרת עטרה ליושנה, הרי הדור הצעיר רואה במדינה דבר המובן מאליו.

טעם נוסף: עליית העניין בחומר וירידת העניין ברוח, ובלימוד מדעי הרוח.

סיבה שלישית: הקיטוב הפוליטי במדינת ישראל גרם לכך שמחנה מסוים טוען למונופול על המקרא, והמחנה השני נכנע ללא תנאי ומסר בידי הראשון את מפתחות התנ״ך. ביטויים בוטים של הדתה גרמו אף הם להתרחקות הציבור המכונה חילוני או חופשי מן המקרא.

דומני שיש גם סיבה נוספת להתרחקות מן המקרא: לשון המקרא הפכה לשפה זרה עבור הדור הצעיר. הלשון הישראלית היום יומית שונה עד מאוד מן הלשון המקראית. המבקש להבין במקרא, נאלץ כיום להשקיע מאמץ כביר בלימוד פרק במקרא. הפער בין הלשונות, לא היה כה רחב בדורי.

יא. מה היית רוצה לומר למורה צעיר שמתחיל את דרכו בהוראת התנ״ך בבית הספר?

--- אומר לו: היה למורה לתנ״ך רק אם אתה אוהבו אהבת נפש, אם אתה מוכן להשקיע את מיטב זמנך ומרצך בלימודו ואם אתה מכיר בחשיבות העליונה של הנחלתו לדורות הבאים.

יב. האם יש לך תחביבים?

--- קריאת ספרות טובה, פרוזה ושירה.

יג. מהן תוכניותיך המחקריות?

--- עתה אני שוקד במרץ על פירושי לספר תהלים.

יד. האם אתה מאמין באלהים?

--- האם חוקר ספרות יוון יתבקש לענות על השאלה האם הוא מאמין בזאוס?