אילן גל-פאר , בן למשפחה מוותיקיי היישוב, מורה באוניברסיטאות בקנדה ובארץ. חוקר תולדות ארץ-ישראל.
יואב בר-חיים, חזרה, הוצאת "עמדה", תל אביב תשע״ג 2013, 732 עמודים
הנושא המרכזי של הרומן "חזרה" הוא עצם החזרה, וזאת בריבוי משמעויותיה. ראשית, הרומן מתייחס למסורת הקלאסית של ה"נוסטוס", של חזרתו ארצה של הגיבור, גיאוגרף ואדריכל בן 38, לאחר שהותו באנגליה ובאפריקה. אולם תוך כדי חזרתו, משתדל אף למצוא פשר בחייו, לחזור ולהתחבר שוב אל עברו, כולל גם אל קשריו בעבר עם נשים (שבאחד מהם הוא שקל גם חזרה בתשובה). הוא מצוי בעיצומו של סיום חיבורו של ספר על העיוּר באפריקה, כחלק מניסיונו רב-השנים לתור אחר העקרונות שלדעתו עשויים ליצור סביבת מגורים שתתמוך בחברה אנושית טובה יותר המביאה סיפוק ושלמות לכל חבריה. כתיבת ספר זה משמשת אחד הצירים העיקריים ברומן. בהיותו של הגיבור מרצה באוניברסיטה חדשה בארץ (שקיומה מוטל בספק) ואינטלקטואל, מתאר הספר גם את מחשבותיו, הגיגיו והתענינויותיו בנושאים למדניים. ניתן לשייך את הרומן לסוגה של "הרומן האוניברסיטאי", סוגה לא מוכרת כל כך בספרות העברית, יחד עם כך גם לסוגת הרומן הפסיכולוגי.
חזרתו של הגיבור אינה כה פשוטה. לאחר שראה ערים של אנשים רבים והכיר את רוחם (המוטו של הספר, הלקוח מה"אודיסיאה"), מצא בית שונה מאשר עזב בטרם מלחמת ששת הימים. בחזרתו בסתיו 1972, גילה חברה שהשילה את תומתה, ששפעה ביטחון מופרז בכוחה, שהפכה לשקועה בחומרנות. ושהחלה להסתגל למיחשוב שהיה עדיין בתחילתו. התמודדותו עם השינויים גורמת לו להתבוננות על החברה הישראלית, בהימצאותה בין הקטבים של הסדר והאירגון, לעיתים נטול האנושיות, של החברה האירופית, לבין הסדרים הלקויים והשחיתות שחווה באפריקה. להדהוד וחיזוק נושא החזרה, שזורים בתוך מרקם הרומן גם דוגמאות של דמויות אחרות שעברו חוויות דומות, מצעיר גרמני ששוטט בעולם בחיפוש עצמי, ועתה, באכזבתו, עמד בפני חזרה הביתה, אל אשה שחזרה משהות בעיר היסטורית באיטליה ובחזרתה נוכחה בשוני בארץ, וגם זוג "יקים" משכילים שעלו בטרם הפוך גרמניה לנאצית, בנטישתם מאחר את הערכים והתרבות שכה התגעגעו עדיין אליה. איזכורים אלה, ועוד אחרים נוספים, משמשים כקונטרפונקט לחזרתו ארצה של הגיבור.
הרומן בנוי כסימפוניה בחמישה פרקים: כסימפוניה של חיפוש, של ביקוש לדרך חיים, של כמיהה אחר בית. וכמו בסימפוניה, יש בו חזרה על מוטיבים, נושאים ורעיונות – ובכך גם הם מחזקים את משמעות השם "חזרה". בספר שני פרקים של חזרה לזיכרונות מן העבר, כשבכל פרק מוצגת דמות של אשה שהכיר, אשר משמשת כציר מרכזי ואיפיון לפרק, כולל גם בסיגנונו. החלוקה בין העבר וההווה היא ביחס של חתך הזהב. שלושה מהפרקים מתרחשים במשך שבעה שבועות לאחר חזרתו, שבהן מחזר אחר שלוש נשים, כל אחת שונה מרעותה, כשכל אחת מסמלת עבורו דרך-חיים אחרת, תוך חיפוש אחר זו שתביא לו פורקן, שתשמש כעוגן לחייו ושתתגלם את ביתו. היכרותו עם הנשים שפוגש, ולבטיו במי מהן, אם בכלל, יבחר בסופו של דבר, מהווים חלק חשוב ברומן.
כשיצא הספר במהדורתו הראשונה, המבקרת ומשוררת יערה בן-דוד המליצה בחום עליו כ"ספר מרתק ויוצא-דופן בנוף הפרוזה הישראלית ביריעתו הרחבה, בעושרו הרב ובמורכבותו... עלילתו בנויה לתלפיות. דמויותיו כל כך נושמות ומשכנעות... רבים הקטעים בספר המצטיינים במיוחד ברגישות גבוהה לשפה... אופן הבעתם ואושרם המילולי מרשים ביותר... לקורא הרגיש, החושב והאנין מוזמנת חוויית קריאה מופלאה ומהנה." המבקרת דורין מרגלית השוותה את הספר לרמת יצירותיהם של עמוס עוז, יעקב שבתאי וס' יזהר, ושיבחה את "השילוב הנפלא בין האני המדבר... לדוקומנטים ומחקרים היסטוריים מרתקים, שאך מגבירים את השאלות הפילוסופיות, הקיומיות." היא טענה, "אני בטוחה שברבות הימים יהפוך לספרות מופתית הכתובה במיטבה בספרות העברית". המבקר ד"ר אריק גלסנר ציין שהוא "ממליץ מאוד על הרומן הזה. מזה שנים לא נתקלתי בספרות העברית בספר מרשים כל כך: רהוט, רגיש, יסודי ושופע ידע מאלף". הוא רואה בו "ספרות כנה, משכילה ורבת תבונה, הנוגעת ליחיד ולחייו, וכן למציאות הישראלית והעולמית כאחת, החוקרת לעומק ומזווית מקורית ביותר את מהותה של ישראל... מהיכרותי עם הספרות העברית העכשווית, מתבלט הספר הנדיר הזה כגורד-שחקים על רקע של נוף הנמוך ממנו במידה ניכרת."
הספר זכה בפרס שרת התרבות והספורט כרומן-ביכורים. מאז שיצא, עבר הספר עריכה ושיפור, ועומד לצאת בקרוב במהדורה סופית, שניתן להשיגה מידי המחבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.