יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

גן העדן

רות נצר
רות נצר, גן עדן


מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּבָר בְּגַן הָעֵדֶן הָיוּ הַתְרָעוֹת: 
רְטָטִים עַל-קוֹלִיִּים, קוֹלוֹת עֲטַלֵּפִים,
פִּרְכּוּסִים שֶׁנִּבְצְרוּ מִשְּׁמוּעָתֵנוּ.

כְּבָר בְּמַעְגַּל גַּן-עֵדֶן הַשָּׁלֵם מִנְּשֹׂא
הָיוּ סְדָקִים מְרֻשָּׁתִים
שְׁבָרִים 
שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לָבוֹא.

כְּבָר אָז הֵחֵלּוּ תְּנוּעוֹת סְמוּיוֹת
הִרְהוּרֵי רוּחוֹת 
רִפְרוּף כְּנָפַיִם
מִקְצַב גַּלִּים 
וּצְעָדִים 

זֶה הָאֵל הַנִּסְתָּר
הַמְּהַלֵּךְ בְּגַנּוֹ
לְחַפֵּשׂ אֶת אָדָם יַקִּירוֹ. 

 - - - עַכְשָׁו
אָדָם הוּא הַמְּחַפֵּשׂ
אֶת אֱלֹהָיו

מתוך: ר׳ נצר, ריסים, הוצאת פרדס, חיפה  2011, עמוד 78

אין תגובות:

פרסום תגובה