חלק הארי

אלי יונה, משורר

אז'ן דלקרואה, ציד אריות 1858

"וילך שת וחווה אל קצה גן עדן. ותרא חווה את בנהּ והנה חיה נלחמת בו!"
 (ספר אדם וחוה י' 10)

וַיְצַו אֱלֹהִים עַל הָאֲרִי:
מִכָּל חַיְתוֹ בַּר אָכֹל תֹּאכֵל,
אַךְ מִבַּר אֱנָשׁ לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ
מוֹת תָּמוּת.

וְהַנָּחָשׁ הָיָה מָלֵא
מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר
עָשָׂה אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל הָאֲרִי:
אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים,
טָעַמְתִּי וְלֹא מַתִּי.

וַיַּרְא הָאֲרִי כִּי טוֹב
הַבַּר נָשׁ לְמַאֲכָל וְכִי תַּאֲוָה הוּא
לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָאָדָם
לְהַשְׂכִּיל.

וַיִּקַּח
מִפְּרִי בֶּטֶן הָאִשָּׁה
וַיֹּאכַל.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לָאֲרִי:
מֶה עָשִׂיתָ? וַיֹּאמֶר הָאֲרִי:
מָה שֶׁהַנָּחָשׁ.

עֵקֶב כִּי עָשִׂיתָ כִּדְבָרוֹ
וְלֹא כִּדְבָרִי, אֲרוּר הָאָדָם בַּעֲבוּרְךָ;
חֵץ וַחֲנִית יַפְרִיחַ נֶגְדְּךָ
כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ!