שירי כוכבת הזמר הערבי אום כלת׳ום

חגי קמרט, סופר

על: מאה שירים ועוד שיר של כוכבת הזמר הערבי אֻם כֻּלת'וּם, מהדורה שנייה, תרגם ותיעתק לעברית מן הנוסח הערבי לטיף ברטוב, הוצאה עצמית, ירושלים תשע״ב 2012

הקדמה קצרה:

זוכר אני יום אחד מימי ילדותי, בו חברי הטוב (לימים גיסי), לקח אותי לקולנוע אדיסון כדי לחוות חוויה יוצאת דופן מבחינתו ומבחינתי. היה זה סרט עם פריד אל אטרש. והרעיון היה להתבונן בתגובת הקהל. ואכן נדהמתי עד כמה הקהל הזדהה והשתתף רגשית, נפשית, עם הסרט. אם במחיאות כפיים סוערות, אם באנחות עצבות, אם בצהלות שימחה וקימה מהמקום. לגבי זו הייתה חוויה בלתי נשכחת והנגישה אותי לראשונה עם התרבות המזרחית ערבית של אותם זמנים בירושלים הקטנה.

והיום, באתי לכדי התוודעות לאחת מכוכבות הזמר הערבי, האהובה והידועה ביותר בעולם הערבי. אֻם כֻּלְת'וּם  אשר כונתה גם "כוכב המזרח”. מי לא שמע את שמה? אפשר גם את שירתה, אך המילים? ההגייה הנכונה והתרגום לעברית, את זה לא היה לנו ועוד בצורה גורפת ומרוכזת כזו. במיוחד לא לאנשים כמוני שאינם יודעים את השפה. וכאן אני מגיע למפעל החיים החשוב של מר לטיף ברטוב (מנהלי לשעבר במשרד האוצר), אשר הביא לכולנו אוצר בלום, המעלה על הכתובים את אותה שירה של הזמרת בשלושה אופנים צמודים זה לזה: בשפה הערבית, בתעתיק עברי ובתרגום עברי. וכך בעבודת נמלים, הייתי אומר, בהקפדה ובדיוק רב, לשירים רבים של הזמרת, לפי מילים ולחן של מיטב המשוררים והמלחינים. כך נוצר הספר "מאה שירים ועוד שיר  של כוכבת הזמר הערבי אם כלתום שכתב עבורנו מר לטיף ברטוב.

מר לטיף ברטוב

על הספר:

ראשית אומר שחשיבותו הרבה של הספר היא בהבאה של תרבות הפיוט והמוזיקה הערבית מצרית, לתודעת הצבר הישראלי, נדבך חשוב נוסף לפולקלור הארצישראלי ההולך ומתפתח בארצנו הקטנה. בין אם נרצה או לא נרצה, אנו חיים בשכנות קרובה עם בני דודנו הערבים. לצערי לא תמיד שורר השלום בינינו לבין מדינות ערב הסובבות לנו, בלשון המעטה, אך חשיבות רבה היא להכיר את הצד היפה התרבותי הרגשי של השכן, לרבות ובמיוחד את ההוי השירי הפיוטי של ערביי ישראל החיים כאן בתוכנו ולצידנו. ומה כמו השיר המפורסם אִנְתַ עֻמְרִי (אתה חיי), למשל, מפיה של אום כולתום כדי להביא את אותם צלילי המזרח מחד גיסא, ואת המילים המתורגמות להבנת הקורא העברי, מאידך גיסא 'אל ביתו של הקורא. 

בעיון בספר ניכרת מגמה ברורה - רוב השירים נסובים סביב הז'אנר של שירי אהבה בינו לבינה. הכתיבה פשוטה למדי ובכל זאת חובקת עולם של יצרים ורגשות. אין את הסתום הטעון פירוש שאנו מוצאים בשירה העברית, למשל. השירה הזאת היא שירת הלב המוציא את המילים בפשטות בתום ובזוך. וזה אחד הדברים המאפיינים, לטעמי, את השירה הזאת. אשר למוסיקה אף היא מתאפיינת בצלילי המזרח, מלודיה שונה עם סלסולים, ואורך שיר כמו הייתי אומר בלשון מליצית לתת לשיר לבטא את עצמו, בתוכן ובצורה, לפי רצונו ועד תום. (יכול להיות שיר שנמשך חצי שעה ויותר).

כדי לסבר את האוזן אביא כמה דוגמאות משירי משוררים מפורסמים מהספר:

אחד השירים המפורסמים ביותר בכל  הזמנים הוא השיר אִנְתַ עֻמְרִי. המילים של אַחְמַד שַפִיק כַּאמִל והלחן של המלחין הידוע מֻחַמַד עַבְּד (א)לְוַהַאבּ.

וכך נפתח השיר (בתרגום מערבית מצרית):

"עיניך החזירו אותי לימיי שחלפו

לימדו אותי להתחרט על העבר וכאביו

מה שראיתי לפני שעיניי ראו אותך 

היו חיים אבודים. איך יחשיבו אותם במניין חיי".

זהו מונולוג של ערגה ואהבה גדולה של הדוברת אל אהובה. העין המחזירה אותה לימים שחלפו שדי בעין להצביע על כך שהיו אלו ימי אהבה עם כל שיש בה לרבות הזיכרונות.  וממנו חזרה אל הראיה שלה לפני שראתה אותו.  ימי ייאוש אבודים, עד כדי שאולי יש להפחית אותם ממניין שנותיה.

דרך מוטיב העין מעלה המשורר כאב על אובדן באהבה שבינה לבינו. ועם זאת מסקרן את הקורא או השומע אך השיר להמשך. זו אכן אומנות  שהייתי קורא לה בשם "השירה הנאיבית הערבית" שירה פשוטה לכאורה אך עם עומק וראיה רחבה של החיים.

בהקדמה כותב לטיף ברטוב על הזמרת, על שירתה ועל המשוררים והמוזיקאים שחברו יחדיו בשיריה. בכל שיר מופיע כותרת עם שם השיר בערבית, תעתיק עברי שלו ותרגום שם השיר. מתחת לכך מצוינים שמות המחבר והמלחין. לכך מתווספת גם השנה שבה יצא השיר  ושם הסרט ושנת הופעתו במידה והשיר נלקח ממנו.

המחבר, לטיף ברטוב נולד בבגדאד שבעירק. למד בבית הספר התיכון בשם " שמאש" שהשפה המדוברת בו הייתה רובה ככולה ערבית. בשנת 1951 עלה לארץ. למד באוניברסיטה העברית והשתלם בתחום הכלכלה והחשבונאות. שימש בתפקידים שונים במשרד האוצר עד יציאתו לגימלאות.  התרבות הערבית השירה הערבית הן שירת חייו הצנועה והאהובה. ספריו הם על כוכבי הזמר הערבי הידועים ביותר: עבד-אל -ווהב, אום כול-תום, פריד אל אטרש ועבד-אל -חלים חאפז. הספרים כוללים את מילות כל השירים של הזמרים הללו בערבית, ועמם המלים בתעתיק עברי, וכן תרגום השירים לעברית.

* השיר המתורגם מתפרסם כאן באדיבות מר לטיף ברטוב.