על דלקת גרון חיידקית - ספר הדרכה להורים

ד״ר לאה מזור, מלמדת בתכנית ׳אדם ורפואה׳ של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

ד״ר אורה שובל סודאי, אימא, כואב לי הגרון! כל מה שרציתם לדעת על דלקת הגרון ומחלת הלב והמפרקים הנגרמים על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס (״החיידק הטורף״), הוצאת אסטרולוג, הוד השרון 2002, 112 עמודים

דלקת שקדים חיידקית מסתיימת בדרך כלל בתוך כמה ימים גם ללא טיפול, אז מדוע ללכת לרופא? מדוע לקבל טיפול אנטיביוטי אם הוא מקצר את תסמיני המחלה ביום-יומיים בלבד? האם לא עדיף להסתפק בתרופת סבתא כמו מרק עוף? ומה עושים כשהילד סובל מדלקות חוזרות ונשנות? מתי ממליצים על ניתוח כריתת שקדים? על שאלות אלה שמעסיקות הורים רבים הדואגים לבריאות ילדיהם בא הספר הזה להשיב. 

מחברת הספר היא ד״ר אורה שובל סודאי, רופאה פנימית העובדת כרופאה בקהילה. ייעוץ מדעי: פרופ׳ אלון מוזס, כיום מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות במרכז הרפואי הדסה עין כרם.

דלקת שקדים הנגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס, שמכונה גם אנגינה או דלקת גרון מוגלתית, תוקפת בעיקר ילדים בגילאים 15-5. זו המחלה החיידקית השכיחה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים צעירים והיא הגורם למרבית הביקורים אצל הרופאים בתקופת הילדות (עמ׳ 49). הוריהם ׳זכאים למידע זמין, ברור ובעיקר מרגיע; מידע שיאפשר להם להבין מדוע כה חשוב לטפל במחלה; מידע שיפיג את חרדותיהם מהסטרפטוקוקוס, מהאנטיביוטיקה ומניתוח כריתת השקדים (המומלץ לפעמים) ויסייע להם בבחירת הטיפול המתאים׳ (עמ׳ 12).

חיבור ספר רפואי פופולרי הוא אתגר לא פשוט, וספר זה צולח אותו בהצלחה. הוא מצליח להיות מדוייק, מקיף ומובן לכל אדם אינטליגנטי בלי שיעמיסו עליו מינוח מקצועי מכביד.  

הספר מורכב מ-34 פרקים לא ארוכים, שכמעט כולם מנוסחים כמשפטי שאלה, ואפשר לבחור ביניהם לפי העניין והצורך. המסרים העיקריים מודפסים בגופן מודגש שתורם להנגשה הנוחה של המידע.  

שלד הספר הוא דלקת הגרון הסטרפטוקוקלית ותסמיניה, דרכי האבחון (תרבית הגרון), דרכי הטיפול, דרכי השימוש באנטיביוטיקה, ומידע על הניתוח לכריתת השקדים. הוא מדגיש שדלקת גרון חיידקית, שאינה מטופלת, עלולה להתפתח לדלקת גרון חריפה ולגרום במקרים נדירים לסיבוך הנקרא קדחת שיגרון, המתבטא בפגיעה במפרקים, בלב ואף במוח.

על השלד הזה של הספר נוספו כמה שכבות של מידע: מושגי יסוד רלוונטיים מתחומי האנטומיה (מהם השקדים), המיקרוביולוגיה (נגיפים, חיידקים והסטרפטוקוקוס), הרוקחות (אנטיביוטיקה ופניצילין), ומידע מתולדות הרפואה (גילוי הזיקה בין חיידקים למחלות, האופן שבו גילה פלמינג, לגמרי במקרה, את הפניצילין, ועוד).

תיאורי מקרה, השלובים בספר, מחיים את המידע. כזה הוא למשל הסיפור על גבריאל, הצעיר יפה התואר שהגיע לנהריה, שכונת העולים בה גרה המחברת בילדותה. ליבו של גבריאל נפגע קשות מדלקת גרון שלא טופלה. בפגישתם האחרונה, שם גבריאל בידיה של המחברת את ספרו של אלבר קאמי ׳האדם המורד׳, העוסק במרד האדם בגורלו. ׳בין שורותיו של הספר חבויה הייתה זעקתו האילמת של גבריאל לנוכח גורל חייו הכואב והבלתי צודק, ועל ימיו ההולכים וכלים׳ (עמ׳ 74).  

הספר נקרא, ׳אימא, כואב לי הגרון!׳, ולדעתי היה כדאי לשקול להשמיט ממנו את מילת ׳אימא׳  במהדורות הבאות ולשנות בהתאם לכך את האיור שעל הכריכה, משום שהוא כבר לא מתאים לרוח העידן. מדוע ׳אימא׳ ולא ׳אבא׳? האם רק האם אחראית על בריאות הילדים? בעידן שבו מתחוללת טלטלה במודל המסורתי של המשפחה, יש להביא בחשבון גם משפחות חד-הוריות שבראשן אב או שני אבות, וגם מקרים מצערים שילדים אינם גדלים אצל הוריהם אלא אצל הסבים והסבתות או אפילו במוסדים שונים.

לסיום, סגנון הספר בהיר, קולח, נעים, עשיר ולעיתים אף פיוטי, ותוכנו עשוי בהחלט לתרום להגברת שיתוף הפעולה של ההורים בטיפול הרפואי בילדיהם. הספר מתאים, לדעתי, לא רק להורים אלא גם לבני נוער שירצו להבין מה מתרחש בגופם בעת המחלה ומה משמעות הטיפול שהם מקבלים.
ראוי שספרים כאלה יהיו (גם) בחדרי ההמתנה של הרופאים הרלוונטיים ויעשירו את הממתינים בידע ובתובנות מועילות שהן חלק מטיפול רפואי מוצלח.