שיר לכבוד גיבורי ישראל החטופים - ליום הזכרון תשפ״ה

 שולה ברנע, משוררת ולשונאית

שיר לכבוד גיבורי ישראל החטופים

יום הזכרון תשפ״ה - 2025   

אֵיכָה נָפְלוּ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל

אֲזוֹרָם אֹמֶץ וָעֹז

מִנְשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאַרְיוֹת גָּבְרוּ

שמעון שמי: על שום מה קראו לי בשמי?

 שמעון רוזנברג, יוצר דיגיטלי

שמעון שמי, הולך 

כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה, בראשית כט, לג

עַל שׁוּם מָה קָרְאוּ לִי בִּשְׁמִי

וּמַה עָנִיתִי?  

עַל הַשִּׂנְאָה וְעַל הַקִּנְאָה 

שֶׁאֵין לָהֶן מוֹצָא וּמְנוּחָה 

וְלֹא נַחֲלָה מֵעֵבֶר לְחוֹמָתִי שֶׁנֶּאֶטְמָה

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה: מקבץ דברים

ד״ר לאה מזור, מנשרים קלו מאריות גברו

ד״ר ניצה דורי, אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

על הזכרון ועל חשבון הנפש - יציאת מצרים, יום השואה ויום העצמאות

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

אדם שולט בזיכרון. אם דומה עליו כי מה שחווה, ראה, שמע, אמר, שמח, כאב, עשה דרכו באורח עצמוני אל אגן בו הם מצטופפים זיכרונות ומשם אם רוצים או אם אין, הם עולים מעצמם אל התודעה, הוא אינו יודע זיכרון מה הוא. אי אפשר לו למי שבגר לשכוח מה עבר עליו בילדותו, אולם בילדותו הוא חווה מה שחווה על פי מה שנפש ילד יודעת לחוות. בהיזכרו - הוא חווה שוב על פי מה שנפש אדם בוגר יודעת לחוש. הוא אינו זוכר מה שהיה על פי מה שבעובדה היה. הוא לא שם. הילד שם. הוא עצמו פוגש היום את עצמו וקושר עם אותו עצמו קשר חדש, שלא יכול היה להתהוות בבמת ההתרחשות בעבר. הילד שבו קושב למה שחושב הבוגר שבו על מה שהיה, והבוגר שבו מגלה מה שהילד שבו לא ידע לעכל עדיין. אם אין לו עניין באלה, הוא שוכח. אם יש לו, הוא יוצר את מה שהיה, מפרש אותו, מוצא בו טעמים, בונה, סותר, מעצב והוא נעשה בוגר שהיה ילד אחר, וילד שגדל להיות בוגר אחר.

על השואה - לקט דברי הגות ושירה

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, אור הנר

להלן אוסף של דברי הגות, ספרות, שירה ואומנות על השואה שהתפרסמו בבלוג זה. 

Let My People Go (Ex. 5:1) As an Expression of the Human Spirit Aspires to Dignity and Freedom

‘Let My People Go’ (Ex. 5:1) As an Expression of the Human Spirit Aspires to Dignity and Freedom

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

The Exodus from Egypt is the most prominent event in the Bible's description of Israel’s history. It appears in poetry, prophecy, the law, and the psalms. The Ten Commandments open with God’s self-presentation as ‘I the LORD am your God who brought you out of the land of Egypt, the house of bondage’ (Ex. 20:2; Deut. 5:6).

הפן האפל של ליל הסדר: סבלם החרישי של הדחויים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ליל הסדר. ארוע לא פשוט. מפזרים ברבים צהלות מחוויות הלומי המשפחה, הקניידלך והיין. ועל מה לא מספרים?

ויליאם בלייק - שיר על שמחה וצער Joy and woe are woven fine

תורגם מאנגלית ע״י פרופ׳ איתן מדיני

פרופ׳ אבי הורביץ הלך לבית עולמו

פרופ' אבי הורביץ הלך לבית עולמו

פרופסור הורביץ למד בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, והגיש את עבודת הדוקטור שלו בנושא "בחנים לשוניים לזיהוי מזמורים מאוחרים בספר תהלים בשנת 1966.

פרופ׳ אבי הורביץ - על מפעלו המחקרי בלשון ובמקרא

רשומות בבלוג על מחקריו של פרופ׳ אבי הורביץ. מופיעים בסדר אלפביתי של שמות המחברים.

אוסי דרורי, בין לשון ללשון - ראיון עם פרופ' אבי הורביץ

ד״ר לאה מזור, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ  

ד״ר לאה מזור, חקר ספר תהלים - תרומתו של פרופ' אבי הורביץ

פרופ׳ נועם מזרחי, אבי הורביץ, לקסיקון של העברית המקראית המאוחרת

אבי הורביץ, לקסיקון של העברית המקראית המאוחרת

ד״ר נועם מזרחי, אוניברסיטת תל-אביב

הופיע ספר חדש בתחום המחקר הבלשני-היסטורי של לשון המקרא מאת פרופ׳ אבי הורביץ. 

Brill

Avi Hurvitz, in collaboration with Leeor Gottlieb, Aaron Hornkohl and Emmauel Mastéy, A Concise Lexicon of Late Biblical Hebrew: Linguistic Innovations in the Writings of the Second Temple Period (Vetus Testamentum Supplementum 160; Leiden/Boston: Brill, 2014)

הספר מציג שיטה סדורה להפרדה בין שתי שכבות כרונולוגיות בתוך לשון המקרא: העברית המקראית הקלסית (או התקנית) של ימי הבית הראשון מכאן, והעברית המקראית המאוחרת האופיינית לימי הבית השני מכאן. המתודולוגיה מודגמת בשמונים ערכים השאובים מתחומים שונים של הלקסיקון והפרזיאולוגיה. למשל, שמות החודשים הבבליים ששימשו בצד השיטה העתיקה למנות את החודשים לפי מספרם (לדוגמה: "ניסן" כנגד "החודש הראשון"), מונחים מנהליים שנשאלו מן הארמית הממלכתית (כגון "איגרת" לציון מכתב, במקום "ספר" בלשון העתיקה), מטבעות לשון ליטורגיים (כגון "ברוך אתה ה'", עם פנייה ישירה לנוכח, במקום "ברוך ה'", כמקובל בלשון הקלסית), מבנים תחביריים ("כגון "עד ל..." במקום "עד" בלבד, כנהוג בשכבת הלשון הקדומה), ועוד. הן השיטה הן הדוגמאות בעלות ערך לא רק למחקר הבלשני-היסטורי של הלשון העברית, אלא יש להן השלכות גם לחקר המקרא ומגילות מדבר יהודה.

חקר ספר תהלים - תרומתו של פרופ' אבי הורביץ

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

תרומתו של פרופ‘ אבי הורביץ להבנת לשון השירה המקראית בכלל ולשונו של ספר תהלים בפרט היא תוצר של עשרות שנות מחקר שהניבו תובנות שהפכו לנכסי צאן ברזל של חקר המקרא. 

מחקריו של הורביץ על ספר תהלים פורסמו במאמרים רבים ובספריו: בין לשון ללשון - לתולדות לשון המקרא בימי בית שני (מוסד ביאליק, ירושלים תשל“ב), ושקיעי חכמה בספר תהלים - עיוני לשון וסגנון (מאגנס, ירושלים תשנ"א). בין לשון ללשון עוסק בעברית המקראית המאוחרת כשלעצמה וכהקדמה לדיון בלשון בית שני בספר תהלים, ושקיעי חכמה בספר תהלים עוסק בשאלת מזמורי החכמה. הספר הראשון שולח מבט דיאכרוני על לשונו של ספר תהלים, הספר השני מתבונן בו מהזווית הסינכרונית, ושניהם כאחד מציעים מתודולוגיה, דרכי יישום ותובנות שמכניסות סדר בסוגיות שהן מן הסבוכות שבחקר המקרא.

מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית מאת אבי הורביץ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מוסד ביאליק

אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים: פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית - אסופת מחקרים בלשון המקרא, מוסד ביאליק, אסופות טו, ירושלים תשע״ח 2017, 250 עמודים

בין לשון ללשון - ראיון עם פרופ' אבי הורביץ

מראיינת: אוסי דרורי, האוניברסיטה העברית

פרופ' אבי הורביץ

פרופ' הורביץ, מה הביא אותך מלכתחילה לעיסוק בלשון? 

בזמן לימודיי בבית הספר התיכון קראתי מאמר מסוים על כתובות עבריות מימי הבית הראשון. הנושא ריתק אותי מאוד- היתה זו הפתעה בשבילי לגלות כי קיימים טקסטים עבריים עתיקים מתקופת המקרא, שאינם כלולים במקרא עצמו. הקירבה הלשונית הגדולה בין הספרות המסורה לנו בתנ"ך לבין טקסטים אותנטיים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים בארץ ישראל וסביבתה היתה מלהיבה ביותר, ומאז התחלתי להתעניין בעברית ותולדותיה. הכרת טקסטים משפות אחרות ממשפחתה של העברית הצביעה על קירבה הדוקה בין הלשון שדיברו בה אבותינו בתקופת המקרא לבין שפות העמים השכנים כגון ארמית, כנענית, מואבית, פיניקית וכו'. בשלב מאוחר יותר המשכתי לעסוק לא רק בצדדים השוים המתגלים בין הלשונות הללו אלא גם - ובמיוחד - בהבדלים שבין השפות השונות. לכך הצטרפה העובדה שגם בעברית המקראית עצמה ניתן להבחין בין השפה ששימשה את בני ישראל בימי הבית הראשון לבין זו ששימשה אותם בימי שיבת ציון והבית השני. ההבדלים המתגלים בין שני הרבדים הללו מאלפים ביותר והם מצביעים על שינויים והתפתחויות שהתחוללו בשפה במשך השנים.

רשומות על פסח ושיר השירים

Jews Celebrating Passover. Lubok, XIXth century

מתן חי אזולאי, האהבה כמחלה בשיר השירים
פרופ׳ רחל אליאור, המאבק על החירות ושבועת השביעיות של מועדי דרור
פרופ׳ רחל אליאור, כנגד ארבע בנות
פרופ׳ רחל אליאור, שביעי של פסח, המעבר משעבוד לגאולה ושאלת ההנהגה בעבר ובהווה
נועה אשל-אביגור, מעבדות לחירות (שמות ז-יב) דרך משחק סולמות ונחשים

אוריאל בן עמי, ליל יציאת מצרים - שיר

אוריאל בן עמי, כורך את עצמי לדעת
יותם מיכאל בן משה, צבעי האהבה בשיר השירים
ד״ר יגאל בן-נון, מסורת יציאת מצרים כמוצאם האלוכטוני של בני ישראל
דוד ברבי, כי לעולם חסדו
ד״ר שמאי גלנדר, ובכל זאת, יציאת מצרים
פרופ׳ יהושע גתי, הבניית יציאת מצרים כזיכרון הלאומי המכונן

הזמנה למחשבה מקראית בעקבות ספרם של קבאנאס ואילוז, ׳שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית בירושלים

אדגר קבאנאס ואווה אילוז, שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו, מאנגלית: יוסי מילא, בן שמן 2022, 216 עמודים

הספר החדש המונח לפנינו, ׳שלטון האושר׳, עוסק בסוגיה שקשה להגזים בחשיבותה - האושר - והוא בוחן אותה בחברה המערבית המודרנית מכיוון סוציולוגי ופסיכולוגי. מילות מפתח בספר הן:

אושר, מדע האושר, רגשות, חשיבה חיובית, אינדיווידואליות, בחירות אישיות, עצמיות מאושרת, הנורמלי, הסדר הפוליטי והכלכלי, אינטרסים של חברות וממשלות, קפיטליזם, מיתוג ומיסחור.

מה לספר כזה ולמקרא? הרי מדובר לא בשתי גלקסיות נפרדות אלא בשני יקומים שלמים השונים מהותית זה מזה מבחינה רעיונית ותרבותית. המקרא מייצג עולם עתיק על אמונותיו, ערכיו וסדריו, והספר שלפנינו את העולם הקפיטליסטי המודרני בן זמננו. יחד עם זאת, הקורא המודרני במקרא, שהוא בן העולם הקפיטליסטי המערבי נושא עימו בהכרח  את ערכיו ודרכיו, והם משמשים לו עדשות סמויות דרכן הוא רואה את הפסוקים הקדמוניים. וגם אם ינסה בכל כוחו לאיין את השפעתם, איון מוחלט לא יימצא לו. 

חרפושית כנענית מתקופת הברונזה התיכונה נמצאה בתל עזקה

החותם מתל עזקה. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

חותמות החרפושית הם חפץ קטנטן ומעוטר, שמקורו במצרים העתיקה ועוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או "להיברא". זאת, משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא. חרפושיות שימשו בתקופה זו כחותמות וכקמיעות, והם נמצאו בקברים, במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים. לעיתים, מופיעים עליהם סמלים ומסרים, המשקפים אמונות דתיות או מעמד.