ד"ר דן אלבו, משורר היסטוריון וחוקר תרבות
אַלּוֹן בָּכוּת
הוצאת כרמל |
וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן;
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, אַלּוֹן בָּכוּת (בראשית לה, ח).
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, אַלּוֹן בָּכוּת (בראשית לה, ח).
פַּעַם
כְּשֶׁאָבִי הָיָה בִּנְסִיעָה
שָׁמַעְתִּי מֵאִמִּי בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח
מִדְרָשׁ יָפֶה:
"לָמָּה קָרְאוּ לִמְקוֹם קְבוּרָתָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה אָלוֹן-בָּכוּת?
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּשְׁעַת הַקְּבוּרָה" אָמְרָה אִמִּי,
"כְּשֶׁהִבְחִין הָאַלּוֹן בְּנִשְׁמָתָהּ הָרְקִיעִית רוֹחֶפֶת דֶּרֶךְ עַלְוָתוֹ
בְּדַרְכָּהּ לְגִנְזֵי מָרוֹם
מִשֶּׁשָּׁמְעוּ אוֹהֲבֶיהָ אֶת בִּכְיוֹ
הֵחֵלּוּ אַף הֵם בּוֹכִים בְּכִיָּה גְּדוֹלָה
וְעַל שׁוּם בִּכְיוֹ קְרָאוּהוּ אָלוֹן בָּכוּת.
אֲבָל הִגְדִּילוּ עָלֶיהָ בֶּכִי וּמִסְפֶּד בִּזְכוּת שִׁפְעָהּ וְטוּבָהּ
מִפְּאַת זֶה שֶׁבְּגִּילָהּ הַמֻּפְלָג לֹא יָכְלוּ לִגְמֹל לָהּ עַל כָּל חֲסָדֵיהָ
וּמִשּׁוּם שֶׁבְּכִי עַל מֵת הוּא תַּשְׁלוּם הַנֶּפֶשׁ
עַל הֶפְרֵשׁ הַחוֹב בֵּין הָאַהֲבָה שֶׁקִּבְּלָה וּבֵין הָאַהֲבָה שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה לְהַחֲזִיר,
הַבֶּכִי מְסַפֵּר בַּחֲטָף
עַל שִׁעוּר יִתְרוֹת הַחֶסֶד שֶׁהוֹתִירָה דְּבֹרָה
בָּעוֹלָם הַזֶּה."
מתוך: דן אלבו, הקצה שאין מאחוריו דבר, הוצאת כרמל, ירושלים 2013, עמוד 54
מתפרסם כאן באדיבות המחבר.
מתוך: דן אלבו, הקצה שאין מאחוריו דבר, הוצאת כרמל, ירושלים 2013, עמוד 54
מתפרסם כאן באדיבות המחבר.
הניקוד הנכון הוא: אַלּוֹן בָּכוּת; וּ מִ סְפֵּד ; חֲסָדֶיהָ ;
השבמחקאסי תודה.
מחק