רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים

פרופ' שמואל פיינר, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' פיינר עוסק בהיסטוריה יהודית מודרנית. בין תפקידיו - ראש מכון ליאו בק בירושלים. 

ממליץ על ספרה החדש של רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים,  א-ב, ירושלים תשע"ד

הוצאת כרמל

מהו סודה של תנועת החסידות שעומדת כבר עשרות שונים במוקד המחקר ההיסטורי והמחשבתי והיא נושא לספרים ומאמרים רבים ולכינוסים והרצאות שמושכים קהל רב?
האם זו התמדתה ורציפותה של תנועה שנוסדה במאה השמונה עשרה והיא חיה וקיימת בזמננו? האם זהו השילוב שבין דמויות נערצות של צדיקים לבין תורות קבליות שמעניקות לחיי המעשה משמעות עמוקה? או אולי ביטוי מודרני של נוסטלגיה למה שנראה כהשתקפות המובהקת ביותר של העיירה המזרח אירופית המסורתית שנעלמה, שבניה ובנותיה או שנכחדו או שהיגרו לאמריקה ולישראל? תהיה התשובה לתהייה הזו אשר תהיה, אין ספק שגדולה התשוקה המחקרית והכללית להבין מה בעצם התרחש שם בעיירותיה של אוקראינה שהצמיח תנועת התעוררות להתחדשות דתית שזכתה תוך דורות ספורים להגיע לדומיננטיות במחוזות שונים של מה שיהיה מוכר כיהדות מזרח אירופה.

כל דיון בחסידות חוזר שוב ושוב לדמותו החידתית של ישראל בן אליעזר, הבעש"ט. אין ספק שהחסידים רואים בו את המייסד והמכונן של תנועתם, אבל השחזור ההיסטורי של חייו, מגמותיו המדוייקות ותורותיו המפורשות אינו פשוט כלל. שני הכרכים של ספרה החדש של פרופ' רחל אליאור, המרשימים ברוחב היריעה ההיסטורית והרעיונית הנפרשת בהם ובלשונם העשירה והסוחפת שמסגירה להט יוצא דופן לשתף את הקורא בחוויות המחקר, משתלבים היטב במגמות הללו. אלא שלא מדובר בנסיון נוסף לביוגרפיה של הבעש"ט ולא בספר שמציג את תכונותיו ופעולותיו כמנהיג ציבור רגיש למצוקות אחיו ואחיותיו וכמיסטיקן ומומחה למאגיה המביא מרפא לדורשים בעצתו, אלא בדיון שונה לחלוטין. מתוך בקיאות גדולה בספרות עצומת היקף על תולדות היהודים והתפתחות הקבלה מבקשת אליאור להעמיד את הבעש"ט בתוך הקשרי זמנו. היא איננה בונה בעש"ט שאינו מוכר לנו מספרות המחקר הותיקה והחדשה אלא בונה עולם יהודי שלם, שבמרכזו צומחת תודעה דתית קבלית מיוחדת במינה שמתכתבת עם המציאות של יהדות פולין במאה השמונה עשרה. הספר מאורגן סביב שלושה הקשרים: הפער בין התדמית למציאות בתוך עולם שבו פועלים שבתאים, חסידים ומתנגדים; עיון מחודש בתורת הבעש"ט ומקורותיה שבוחנת פחות את דמותו כפי שהיא משתקפת מהחיבור "שבחי הבעש"ט" ויותר את תורתו הקבלית כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתבי תלמידיו הישירים, ר' יעקב יוסף מפולנאה, המגיד דב בער ממזריץ' ואחרים; ובחינת היחס שבין מיתוס להיסטוריה. 

בהקשר השלישי הזה טמונה הטענה המרכזית של הספר. לדעת אליאור קיים "קשר דיאלקטי מורכב בין מוראות המציאות ההיסטורית ושרירותה של מצוקת הגלות וייסוריה" לבין כיסופי הגאולה "במציאות הפנימית והעל היסטורית". לדעתה זהו בסופו של דבר המפתח להבנת הבעש"ט והחסידות. הוא נמנה על אותם מיסטיקאים שהעניקו פשר ומשמעות לסבל הקיומי, שהכירו בפער בין הגלות לבין התקוות של חסרי האונים לגאולה. מייסד החסידות, טוענת אליאור, ידע להפוך את הסבל והמצוקה "לבעל תכלית ופשר במרחב נגלה והנעלם". לא מעט מעמודי הספר מוקדשים לתיאורים קשים של החיים בפולין תחת איום מתמיד. אליאור דוחה את התמונה שמציירים היסטוריונים אחרים שעל פיה למרות לחצים מצד הכנסיה הקתולית ועלילות דם תכופות, המשיכו הקהילות לשגשג, ודווקא באזורים בהם פעל הבעש"ט. לדעתה התמונה המדוייקת יותר היא של חיים כפולים. החסידים חיו בתוך הגלות את המציאות "אך עשו כל אשר היה לאל ידם להתנכר לכבליה בכוחן של 'הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים'".

הקורא בספר הזה נחשף אכן לעולם הכפול הזה בפרקים רחבים ומפורטים שנעים בין דיון היסטורי במציאות ובעיקר סקירה של עלילות הדם שהלכו והתרבו דווקא בימי חייו של הבעש"ט, לבין ניתוח מעמיק של תורות קבליות. כפי שמעידה עליו כותרת המישנה, גיבוריו של הספר אינם הבעש"ט וחסידיו בלבד, אלא רבנים מרכזיים ותלמידי חכמים מוכשרים בנגלה ובנסתר ובעלי השפעה, שבתאים לסוגיהם ובעיקר הפראנקיסטים הרדיקלים, ומתנגדים לחסידות, ספרות תורנית ופולמוסית עשירה ואף מומרים לנצרות. "שלא כרבים מעמיתיי המייחסים חשיבות יתרה לתיעוד ארכיוני בלתי תלוי לכאורה", מעידה על עצמה רחל אליאור ומסמנת את הכיוון הייחודי של מחקרה, "אני מייחסת חשיבות מכרעת למצוקותיהם הסובייקטיביות והאינדיבידואליות של בני האדם, המתועדות מזווית ראייתם הייחודית של המעידים הנוגעים בדבר". נאמנה לדרך זו במחקר החסידות רקמה אליאור בספרה מסכת מרשימה ומרתקת שממנה נגלה הבעש"ט כמי ש"יצר עולם רוחני מאיר במציאות אפלה זו, בשעה שהציע פתח תקווה לכל בני הקהילה היהודית וחשף ניצוץ אלהי בכל אדם".