יום ראשון, 22 ביוני 2014

חיים באר, חלומותיהם החדשים

  פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית                       

פרופ' אליאור, חוקרת מחשבת ישראל, פירסמה לאחרונה את הספר, ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, כרמל: ירושלים תשע"ד. ממליצה על: חיים באר, חלומותיהם החדשים, עם עובד תשע"ד

הוצאת עם עובד

ספרו הראשון של חיים באר 'נוצות', נדפס בשנת 1979, והוקדש 'לזכר אמי ואבי'. הספר מספר כידוע על ירושלים בראשית המחצית השנייה של המאה העשרים ודן  בעולמם של אנשים שנולדו במחציתה הראשונה של המאה בעולמות שונים, בארץ ישראל ובגולה, השוזרים במארג חייהם כפליטים ומהגרים, עולים וותיקים,  את ההווה בעבר, ואורגים על מסכת [•מסכת היא נול בעברית עתיקה] חייהם את תשתית העובדות ההיסטוריות והגאוגרפיות של השתי, עם הדמיון הזוכר והיוצר של הערב, המערבב בין דמיון למציאות. 
גיבורי הספר טווים את החלום, הפטור מגבולות הזמן והמקום, בהוויית חייהם הנטועה בגבולות אלה, ושוזרים מעשה משזר מופלא של זיכרון ונשייה, חיים ומוות, שפיות וטירוף, קודש וחול, אמונה וכפירה, חלומות וסיוטים,  עם זיכרונות כתובים  ודברים שבעל-פה, לכלל משזר סיפורי- חיים המתרחשים בו-זמנית בזמנים ובמקומות שונים.
Traditional loom work by a woman in Konya, Turkeyphoto by Randy Oostdyk

הספר נפתח במשפט בלתי נשכח: 'כרוב מפעלותיהם של בני האדם מקופלת אף ראשיתו של סיפור זה בחלום'.  הספר נחתם במשפט המהדהד: "כרוב חלומותיהם של בני האדם היה גם קצהו של סיפור זה נעוץ במוות". הראשית והאחרית השזורות זו בזו 'כשלהבת קשורה בגחלת' - בלשון ספר יצירה, המלמד אותנו בחכמתו שהעולם נברא  בידי האל ובידי האדם 'בכ"ב אותיות יסוד ובעשר ספירות בלימה,  בספר מספר וסיפור'  -  הם עניינו של ספרו החדש של חיים באר, חלומותיהם החדשים, עם עובד תשע"ד, עליו אני מבקשת להמליץ בפני הקוראות והקוראים.  
שמו של ספר זה, המוקדש לנכדיו של הסופר, לקוח ממשפט אירוני של קפקא מסיפורו הנודע, "הגלגול", הנפתח במשפט: "בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי". המשפט ממנו לקוחה כותרת ספרו החדש של באר, מתאר את רגע  השחרור המשפחתי אחרי מותו של גרגור סמסא, האדם שהפך לשרץ, המגלם את הכיעור,  המפלצתיות, העליבות, הזדון והאומללות המודחקים והנסתרים של הוריו, רגע  שבו בני משפחתו שנחלצו ממועקת הזוועה והקלון ששלטו בחייהם הנסתרים במחיצתו של בנם, "יצאו שלושתם בצוותא מן הדירה, דבר שלא עשו זה כמה חודשים... הקרון היה שטוף כולו אור שמש חמה. כשהם נשענים בנוחות במושביהם, שוחחו על הסיכויים לעתיד... וכמו לאישור חלומותיהם החדשים וכוונותיהם הטובות, קמה הבת ראשונה כשהגיעו ליעדם ומתחה את גווה הצעיר" (קפקא, "הגלגול"). חלומותיהם החדשים, ספרו של חיים באר, העוסק לכאורה בכוונותיהם הטובות של גיבוריו ובטיבם של יחסי אנוש שפויים בין בני זמננו בתל אביב התוססת נטולת הדאגות, בעברית חילונית בת זמננו, בעולמם של גיבורים משכילים ורהוטים המרבים לדון בארס-פואטיקה, בקריאה, בכתיבה ובספרות, עוסק לאמיתו של דבר ברבדים הנסתרים של חיי בני דורנו ובהתנפצות חלומותיהם הישנים על 'ארץ חמדת אבות בה תתגשמנה כל התקוות'. הספר עוסק  במעטה של חילוניות נינוחה, משובבת נפש, בחשיפת ביעותיהם וסיוטיהם הנסתרים של גיבוריו, העוסקים בעתידנו המאוים, ובהכרעותיהם הקשות ובבגידותיהם של ילדינו 'העריקים', כשמאחורי סיפור אהבה בין גיבור בן שבעים לערך, איש שירותי הביטחון שפרש, שרוצה להיות סופר, לגיבורה כבת ארבעים, סופרת ועורכת, המסייעת לכותבים מתחילים המתפרנסת ממעבדת סלילי הקלטה, מתגלים סודות נסתרים מחייהם של הורי הגיבורים ובני דורם, שאת קולם המודחק אין רוצים לשמוע. בספר נחשפים כאבים נוקבים ביחסים שעלו על שרטון עם הילדים, המתנכרים והבוגדים בכל אשר יקר היה להוריהם, בדור שבוחר בהתכנסות לתוך ד' אמותיו ובהתנכרות אגוצנטרית למכנה המשותף הציוני, או בוחר בהאשמה גורפת כנגד מדינת הכיבוש המבישה שהוריו הנחילו לו, ובניתוק הקשרים עם המולדת ועם השפה,  תוך כדי ירידה מן הארץ.
סופרים גדולים  מעמיקים לראות את אשר מתרחש מתחת לפני השטח, מקדימים לראות את העתיד להתחולל ומרחיקים לראות את קשרי הקשרים בין הנגלה לנסתר ובין המפורש למרומז, מתוך שהם מעזים להתבונן באומץ בעומק נפשם ובמסתריה הנשכחים, ולספר ולתמלל ביושר ובכאב, באומץ ובגילוי לב, את  קשת הרגשות, הקולות, התחושות, הזיכרונות, התודעות והתובנות שלהם ושל בני זמנם, השוזרים ואורגים את עולמם בין העבר המודחק להווה המאויים. למכלול זה מוסיפים הכותבים זיכרונות וידיעות מתקופות שונות, המעניקים הקשרים בלתי צפויים ותיבת תהודה על-זמנית לכתיבתם. הכרעה זו בדבר התבוננות נוקבת במציאות הפנימית, שהיא מסימניו המובהקים של סופר גדול, התובעת תעוזה, יושר לב, חכמה וכאב, נחישות  ודעת המוסיפה מכאוב,  שרוב בני האדם אינם יכולים לעמוד בה, משאירה את ביאור פשר ההווה וחיזוי העתיד בידי סופרים הנושאים ונותנים עם הזיכרון ועם התודעה, עם הלשון ועם הספרייה, ומתמודדים עם השאלה הנוקבת מה זוכרים? איך זוכרים? מתי זוכרים? מדוע זוכרים? את מי זוכרים ואת מי ואת מה שוכחים. הסופרים היודעים שמנמוזינה (זיכרון ביוונית) היא אמן של כל המוזות (האמנויות), מביעים לא פעם את האמת הנסתרת של הדור, את כלימתו, חרדתו ודאגתו, מאחורי אצטלה של סיפור תמים לכאורה. חיים באר, שהקדיש את הספר לנכדיו, כתב  כמעין כתב התראה ואזהרה לנו, בני דורו, בני המחצית השנייה של המאה העשרים, על אשר עוללנו במעשינו ובמחדלינו לארץ ישראל ולחברה היהודית והערבית, ועל מחיר הכרעותינו הנגבה בעולמם של ילדינו העריקים הנוטשים המפנים לנו עורף, בין בהסתגרות בעולמות אגואיסטיים של 'אני ואפסי עוד', ובין בירידה מהארץ ובהפניית אצבע מאשימה להוריהם הנזרקים, הנשכחים והנזנחים. באר שנודע זה מכבר בספריו הנפלאים, 'נוצות' ו'חבלים', על דור הוריו שאינם, בני הישוב הישן ובני דור העקורים, העולים והפליטים, שנולדו בין שתי מלחמות העולם, העז הפעם לכתוב מזווית בלתי צפויה על דבר קשה לאין ערוך שלא מרבים לדבר עליו, על דור הילדים והנכדים שחיים עמנו ובוגדים בעולמנו. באר כתב מעין כתב השבעה לילידינו ולנכדינו, המפציר בהם לא לנתק את שושלת הדורות ולא לבגוד בחלומות העתיקים של שיבת ציון ויישוב הארץ, ולא לחדול מתקוות מימוש החלום הציוני בשפה העברית בארץ חמדת אבות. הוא מבקש מהם לתת לנו הזדמנות נוספת ולא לרדת מן הארץ, ומתחנן בפניהם שלא להפנות לנו  עורף וללכת בעקבות חלומותיהם חדשים לארצות ניכר, למרות העובדה שאנחנו, המיוצגים בגיבורי הספר, היינו אלה שקטענו את שלשלת הדורות - לגיבור אין אבא ידוע, הגיבורה היא אימא חד הורית, הגיבור היתום מאם ידועה ומאב לא ידוע, אינו מוצא פנאי ולו להרף עין, להאזין לקולה של אמו בהקלטות שהשאירה לו, לאורך 478 עמודי הספר, שכן, לדבריו, אין חיים חדשים ואין חלומות חדשים לפני שמתמודדים באומץ, בכאב, בתעוזה, בחמלה וביושר לב, עם העוולות הישנות שעוללנו בשם החלומות הישנים, ולפני שניתן לעצמנו דין וחשבון נוקב וגלוי על הפחדים והסיוטים המבעתים את חיינו כאן ועכשיו, באשר לעתידנו בארץ המובטחת ולסיכוי שאנו מעניקים לחיי ילדינו ונכדינו בדורות הבאים.

תגובה 1:

  1. סקירה נפלאה ומגרה לסופר נפלא. תודה.

    השבמחק

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.