אהבת רבקה

אסתר ויתקון זילבר, משוררת, ציירת, מרצה לספרות עברית

אַהֲבַת רִבְקָה

צוֹבֵט לִבָּהּ

זֶה הַקָּטָן, בֶּן עֵשָׂו,
בִּיפִי תָּאֳרוֹ,
בַּעֲדִינוּת אֵיבָרָיו,
בִּתְמִימוּתוֹ, מִשֶּׁנֶּעֶמְדָה בְּפֶתַח הָאֹהֶל,
טוֹמֵן רֹאשׁוֹ בְּחֵיקָהּ,
כְּרֵיחַ בְּנָהּ יַעֲקֹב,
צוֹבֵט לִבָּהּ,

גַּעְגּוּעֶיהָ מוּל חֶשְׁכַת אָהֳלוֹ,
וְהוּא רָחוֹק וְלִבּוֹ אֶל גַּעְגּוּעֵי רָחֵל.
תְּמָרִים תִּרְקַח בְּיֵין רִמּוֹנִים לְנֶכְדָּהּ הַקָּט
לְמַעַן יִמְתְּקוּ חַיָּיו,
לְמַעַן יִשָּׂא אֵלֶיהָ אֶת פְּנֵי בְּנָהּ הָרָחוֹק,
לֹא יַרְחִיק נְדֹד מֵאָהֳלָהּ הָרֵיק.
כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ עַל הָאֲדָמָה הַזּוֹ.