האתונות הבוכיות

משׁה שׁפריר

רמברנדט, בלעם ואתונו

הָאֲתוֹנוֹת הַבּוֹכִיּוֹת

בְּעִקבוֹת פרשת-השׁבוע על בָּלָק, מלך מוֹאָב, 
והקוסם בִּלְעָם וַאֲתוֹנוֹ הָאֻמְלָלָה.

כְּשֶפָּרְצָה הַדְּלֵקָה בַּיַּעַר הָעַתִּיק, יַעַר-בְּרֵאשִׁית,

שָׁם הֵן רָעוּ וְעִשְּׂבוּ עֵשֶׂב רַע וּמַזִּיק כְּיַבְּלִית,

- פָּרְצוּ הָאֲתוֹנוֹת בִּנְעִירוֹת שֶׁל בֶּכִי מַר,

מַר יוֹתֵר מִשֶּׁבָּכוּ אֲתוֹנוֹת-קִישׁ כְּשֶׁטָּעוּ בַּיַּעַר

וְחִפְּשָׂן אַךְ לֹא מְצָאָן - שָׁאוּל הַנַּעַר;

הֵן אַף בָּכוּ יוֹתֵר מֵאֲשֵׁר אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם,

(שֶׁפָּתְחָה אֶת פִּיהָ לְדַבֵּר כְּאַחַד הָאָדָם

כְּשֶׁרָאֲתָה, עוֹד לִפְנֵי אֲדוֹנָהּ,

אֶת הַמַּלְאָךְ וְחַרְבּוֹ הַשְּׁלוּפָה)

- שֶׁהִיא בָּכְתָה מָרָה לְאַחַר שֶׁהֻכְּתָה

עַל-יָדוֹ בַּמַּקֵּל מַכּוֹת שָׁלֹשׁ:

עַל שֶׁנָּטְשָׁה פִּתְאֹם אֶת הַדֶּרֶךְ הָרֹאשָׁה,

עַל שֶלָּחֲצָה אֶת רַגְלוֹ אֶל קִיר-הַחוֹמָה

וְעַל שֶׁרָבְצָה תַּחֲתָיו מִבְּלִי תְּזוּזָה.

לָמָּה בָּכוּ הָאֲתוֹנוֹת בֶּעֵת הַשְּׂרֵפָה בַּיַּעַר

וְעִמָּן גַּם כֹּל הַיּוֹנְקִים וּמַפְרִיסֵי-הַפַּרְסָה?

מִשּׁוּם שֶׁאַף כִּי לֹא נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם-יָהּ,

- יֵשׁ לָהֶן, בְּלִי סָפֵק, נֶפֶשׁ חַיָּה,

כִּי יֵשׁ לָהֶן רְגָשׁוֹת וְגַם סוּג שֶׁל תּוֹדָעָה,

שֶׁאִלּוּ יָכְלוּ גַּם עַכְשָׁו לְדַבֵּר כִּבְנֵי-אָדָם,

הֵן הָיוּ, לָבֶטַח, שׁוֹאֲלוֹת וְאוֹמְרוֹת:

מַהִי הָרָעָה שֶׁעָשִׂינוּ לִבְנֵי-הָאָדָם בָּעוֹלָם,

בַּמֶּה חָטָאנוּ, כְּשֶׁבִּמְקוֹם לִמְצֹא אוֹתָנוִ

נִמְצְאָה מַלְכוּת-שָׁמַיִם שֶׁל גַּזֵּי-חֲמָמָה,

שָׁהָעוֹלָם בְּשֶׁל כָּךְ כְּבָר כֹּה חָם

וְיַעֲלֶה בָּאֵשׁ אֶת כֹּל מַה שֶּׁיֵּשׁ?