יום שלישי, 22 ביולי 2014

הֹר הָהָר

  ד"ר ברוך רבינוביץ, אוניברסיטת חיפה 

הֹר הָהָר
שָׂם תָּמוּת, פָּקַד אֱלֹהַּ,                                                     
מוּל פְּנֵי אֶרֶץ אֲדֻמִּים,                                                  
עַל הר הָהָר יִשְׁקֹט הַדָּם                                                 
שֶׁזֶּה עַתָּה זָרַם.
                                                                     
אַךְ מִצּוּק ניתזו מֵי מדון –                                                          
מַיִם שהשקיטו בערת צָמָא אָיֹם –
וּכְבָר גָּעַשׁ לִבּוֹ שֶׁל אֵל,
עַל כִּי נדמת מוּל תְּנוּפַת מַקֵּל נִמְהָר.

לִפְנֵי פַּרְעֹה דִּבַּרְתָּ, לְלֹא רתע –
בִּמְקוֹם הָאָח, בִּשְׁמוֹ שֶׁל אֵל,
חֹשֶׁן וְאֵפוֹד נָשָׂאתָ –
סוֹד אוּרים-תוּמים לַעַם הִשְׁמַעְתָּ.

וְאִם כִּי אֵל זָהָב נָתַתָּ
לְעַם נִרְגן, חֲסַר-תִּקְוָה,
לֹא מִתּוֹךְ חמְדָה הִסְכַּמְתְּ,
לֹא מִתּוֹךְ זָדוֹן פָּעַלְתָּ.

עַתָּה עוֹמֵד אַתָּה עֵירֹם בְּהֹר הָהָר,
הָאָח נִצָּב מַשְׁפִּיל רֹאשׁוֹ, דּוֹמֵם,
בְּרֹאשׁ מוּרד עוֹטֶה בִּנְךָ שלמה שֶׁלְּךָ,
עַתָּה זְקֵנִים שֶׁל עם עוֹמְדִים וְלֵב אֵינוֹ שָׁלֵם.

עַתָּה נָדַם לָעַד לִבְּךְ,
כִּי כָּךְ פָּסַק רִבּוֹן עֶלְיוֹן,
אַךְ אָנוּ לְעוֹלָם נִזְכֹּר סוֹפוֹ הַמַּר                       
שֶׁל צַו אַכְזָר שֶׁדָּן אוֹתְךָ – לְלֹא חָמְלָה 
בְּהֹר הָהָר.


   




אין תגובות:

פרסום תגובה