בלפור חקק
רָאֲתָה אֵשֶׁת נֹחַ מִן הַצֹּהַר
בָּעֶרֶב הָרַד
אֵיךְ נוֹחֶתֶת הַתֵּבָה עַל הָרֵי אֲרָרָט.
רָאֲתָה הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה בַּתֵּבָה
שֶׁשָּׁקְטוּ הַמַבּוּל, הַחֲשֵׁכָה וְהָאֵימָה.
קָם עוֹלָם חָדָשׁ עוֹלָם שֶׁל תִּקְוָה
מִן הֶחָרָבָה.
הִיא בִּקְּשָׁה אָז
מִן הַיּוֹנָה הַשְּׂרוּטָה נוֹצָה אֲדֻמָּה
לַחֲקֹק עַל פַּפִּירוּס עָלִים
דְּבָרֶיהָ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.
כָּתְבָה הִיא קוֹרוֹתֶיהָ בְּמִטְבַּח תֵּבַת נֹחַ
כַּמָּה קָשֶׁה הָיָה וְלֹא נוֹחַ
וְאֵיךְ הֵכִינָה אֹכֶל לְ כֻ לָּ ם
בְּלִי לִשְׁכֹּחַ.
כָּתְבָה אֵשֶׁת נֹחַ מִן הַצֹּהַר בַּתֵּבָה
כָּתְבָה וְכָתְבָה וְכָתְבָה.
וְשָׁאֲלָה הָאִשָּׁה לְלֹא נֶחָמָה
לָמָּה הַתַּנָּ"ךְ לֹא כָּתַב אֶת שְׁמָהּ.
שיר יפה מאד. כתוב מאד מהודק. היא הרבתה לכתוב... ולמרות הכול, לא הנציחו את זכרה בתנ"ך אולי נחמה היא או תקווה. כי הייתה מלאת כתיבה. תיבה קראו לה תיבת כתיבה.
השבמחק