פרופ׳ שלום פאול, האוניברסיטה העברית
בראשית דברי ברצוני לאמר שבגלל בעיות שהזמן גרמן לא הצלחנו לערוך מעמד הזכרון לפרופ' ליונשטם אלא בערב זה. ידוע לכול הנוכחים שאין מספידים בחודש ניסן (על אף ש״אין מועד בפני חכם״, מ"ק כז,עמ ב), אולם אין המדברים הערב נושאים דברי הספד אלא דברי הערכה לפרופ' ליונשטם המנוח, ומעלים את זכרו של האיש, העמית, המורה, החוקר והידיד - על מנת לשתף את כולנו בשפע תרומותיו העשירות והמגוונות ותכונותיו ומדותיו הנעלות.
על הפסוק במשלי א, כ: "חכמות בחוץ תרונה" - אמר רבא (במו"ק טז): "כל העוסק בתורה מבפנים, [היינו בצניעות ובענוה], תורתו מכרזת עליו מבחוץ"; והרי דברי רבא מתאימים להפליא לפרופ' ליונשטם ז"ל - שכל מקום שאתה מוצא את ענוותנותו שם אתה מוצא את גדולתו.
המנוח היה איש צנוע, וחוקר גדול ודגול; הוא היה איש אשכולות, שאיחד בקרבו צירוף נדיר של תרבויות שונות: התרבות הגרמנית, התרבות הקלאסית והתרבות היהודית - שבכולן היתה לו שליטה נפלאה.
הוא חקר את השתלשלותן והתפתחותן של מסורות מקראיות רבות, ובין המפורסמות שבהן, מסורות יציאת מצרים ומסורות על מות משה. הוא דרש וחקר היטב את לשונה ואת ספרותה של אוגרית; הוא הבהיר את הקשר בין תרבויות אוגרית ובבל והמקרא, והשכיל להבחין בין תלות ויניקה לבין יחוד ומיוחד בישראל. השכלתו המשפטית גם עמדה לו ובערכיו הרבים באנציקלופדיה המקראית, זרע אור חדש על הרקע וההתפתחות של החוק המקראי והשוואתו לחוק המסופוטמי. בלשן היה ואף לכסיקוגרף, אשר העלה בחכתו המדעית (במלון אוצר לשון המקרא ובמאמרים רבים) פניני העבר.
הוא חקר מליות, מלים, וצמדי מלים; ביטוים ודימויים; דפוסים ססגוניים וספרותיים, דגמי שירה ופרוזה, יסודות המיתוס, ואף את מהלך המחשבה של תרבות ישראל ושכנותיה - הכל בעין חדה וחודרת ובלמדנות מרשימה. גישתו, ידיעותיו, תרומותיו והישגיו המנחים אותנו, היו ויהיו לו לשם ולזכר.
פרופ' ליונשטם הדגים היטב את דברי חז"ל, ש"כל דברי תורה צריכים זה לזה, שמה זה נועל זה פותח" (מדרש רבה י״ט כ״ח); על כן עליו אפשר לומר בריש גלי, "תורתו מכרזת עליו" .
* שלום פאול, "לזכרו של פרופ' ש.א. ליונשטם", המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ב, עמ' 10-9
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.