גּוּפִי עָיֵף וּשְׁמִי עָיֵף
הָרֶחֶם שֶׁלִּי כְּבָר תַּעֲשִׂיָּה כְּבֵדָה
וְיַעֲקֹב אוֹהֵב אוֹתָהּ
הַנֶּעֱדָר – נוֹאַשׁ, הוֹלֵךְ לָעֵדֶר.
יַעֲקֹב לָבַשְׁתָּ אֶת הַסְּוֶדֶר?
הָאִשָּׁה אֲנִי, תָּמִיד נוֹאֶשֶׁת
"כִּבְשָׂה בּוֹכָה פּוֹעָה בַּדִּיר"
מַה אֲחוֹתִי כְּבָר מְבַקֶּשֶׁת?
אֶת הָרְחֵלוֹת יַפְרֶה עִם הַמַּקְלוֹת
לָכֵן פָּנַי כָּעֵת נִקְלוֹת
אֵיזוֹ גַּאֲוָה, יָא קוּלוּלוּשׁ*
הָיְתָה לִי אָז, בְּלֵיל כְּלוּלוֹת.
* צהלולים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.