נילי שופק, ׳אין אדם שנולד חכם׳: חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא

נילי שופק, ׳אין אדם שנולד חכם׳: חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא, ספריית האנציקלופדיה המקראית ספר לב, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ו 2016. 360 עמודים + 16 עמ' תמונות צבע

הוצאת מוסד ביאליק

רגע קצר היא ההתאפקות, שפלות היא הזללנות...

אל יגבה לבבך בגלל חכמתך, התייעץ לך עם פתי כעם חכם...

הישמר מכל מעשה של חמדנות, מחלה מכאיבה היא חשוכת מרפא...

אל תחזור על רכילות, ואל תקשיב לה...

דבר כשאתה יודע... קשה דיבור יותר מכל מלאכה...

אל תתמכר לשתיית בירה...

אל תשלוט באישה בביתה, כשאתה יודע את מעלתה...

שים הודעה טובה על לשונך, כשהרע מוסתר בבטנך...

אל תפריד את לבך מלשונך...

ספרות החכמה המצרית אשר פרחה החל מאמצע האלף ה-ג' לפסה"נ עד המאות הראשונות לספירה היא אקטואלית עד היום הזה! רובה השתמרה  בדגם הספרותי של הוראת אב בא בימים לבנו ושמשה כספר עזר לפקידים הבכירים במוסדות השלטון.  

הוראות החכמה המצריות, שנלמדו בבית הספר המצרי הקדום, הן מקור חשוב להבנת התרבות המצרית הקדומה. הן שופכות אור על עולם המחשבה, הערכים, האמונות והדעות של המצרי הקדום: יחס היחיד לחברה, חיי אישות ומשפחה, טיפוסי אדם חיובי ושלילי, היחס למוסדות הדת ולאלים וכו'. הוראות החכמה מלבנות צדדים שונים בחיי המצרים הקדמונים, מלמדות על בעיותיהם ומגלות את מנהגיהם החברתיים והדתיים.

ספרות החכמה המצרית היא רבת חשיבות לחקר החכמה המקראית. בקרב ספרויות החכמה שנתגלו במזרח התיכון הקדום החכמה המצרית היא הרלבנטית ביותר לספרות החכמה המקראית ותרומתה לפתרון בעיות בה לא תסולא בפז; היא מלמדת על זמן חיבורה של החכמה המקראית,  זהות מחבריה ובית היוצר שלה ושלבי התפתחותה ומבהירה מונחים וביטויים סתומים המופיעים בספרי החכמה  במקרא. 

ספר זה, שהוא התרגום הראשון לעברית של הוראות החכמה המצרית הקדומות, מחולק לשני חלקים עיקריים: החלק הראשון הוא מבוא כללי לספרות החכמה המצרית, הדן  בסוגיה השונים ומאפייניהם, האידיאולוגיה שלה, רקעה החברתי, שלבי התפתחותה, זהות מחבריה ובית היוצר שלה. דגש מיוחד מושם על תרומתה של ספרות זו לחקר החכמה המקראית.  החלק השני מכיל את תרגום היצירות המצריות מן המקור. כל יצירה מלווה במבוא ובהערות פרשניות המדגישות את דמיונה  והשפעתה של החכמה המצרית על ספרות החכמה המקראית.     

הספר מעוטר באיורים ותמונות המאירים את חיי היום יום במצרים העתיקה וכן טבלאות המביאות את הרקע הכרונולוגי של היצירות וממחישות את קרבתה של זו לחכמה המקראית על ידי הצגת מקבילות והשוואות לספרות המקראית וגם לספרי החכמה שמחוץ למקרא. 

הספר פותח בפני הקורא אשנב לשדה מחקר מרתק שעד כה היה נחלת מעטים בלבד.  

תוכן העניינים של הספר

מבוא                                                                       

1. סוגיה של ספרות החכמה   

2. ספרות החכמה הדידקטית: הוראות החכמה  

א. מכלול היצירות;  ב. הדגם הספרותי של ההוראה (סֶבַּאִית) ומאפייניו

3. תפיסות מרכזיות: האידיאולוגיה של החכמה   

    א. דמות האדם;  ב. היחס לפולחן;  ג. היחס לאל;  ד. תורת הגמול

4. הרקע החברתי של ספרות החכמה המצרית  

5.  התפתחותה של ספרות החכמה המצרית  

6. מחבריה של ספרות החכמה המצרית   

7. בית היוצר של ספרות החכמה המצרית  

8. תרומת חקר ספרות החכמה המצרית להבנת ספרות החכמה המקראית  

א. מבוא;  ב. המגע בין הוראות החכמה המצרית לספרות החכמה הדידקטית במקרא;  ג. המגע בין הוראת אמֶנְמְאפֶּת לספר משלי;  ד. הוראת המלכים והוראות הנאמנות (למלך) המצריות ומשלים

העוסקים במלך בספר משלי;  ה. מסקנות ההשוואה 

9. על התרגום 

א. בבסיס התרגום;  ב. דרך התרגום

10. סקירת תרגומים קודמים 

תרגום היצירות

שער ראשון: הוראות וזיר לבנו                                        

1.  הוראה לכַּאגֶמְנִי   

2.  הוראת פּתַחחֹתֶפּ   

שער שני: הוראות מלך לבנו                                            

1.  הוראת צֶדֶפחֶר  

2.  הוראה למֶריכַּארַע  

3.  הוראת אַמֶנֶמְחֶאת  

שער שלישי: הוראות נאמנוּת                                          

1.  הוראת נאמנות 

2.  הוראת איש לבנו   

שער רביעי: הוראות סופר לבנו                                      

1.  הוראת אַנִי  

2.  הוראת אמֶנְמְאפֶּת  

הספר פונה לקהל מגוון של קוראים  חוקרים, סטודנטים, תלמידים ושוחרי דעת בכלל.