על הכביש ליד ביתי,
הלך דוד מעם בת-שבע.
היא נתנה לו פרות ושיקוי אמתי,
הוא נתן לה קמע פשוט מן הטבע.
הוא השאיר בביתה נגינות וגם נבל,
היא השאירה בידו תקוה וקצה חבל
לאחז בדרכיו ברגעי ההבל,
מחדרה תאחז בזהירות בקצותיו
לשמר בעבורו את אותו הכוכב.
היא נופפה לשלום לו מגג ביתה
כשדהר אל הלילה במעלה הרחוב
והחשך הואר בנגוהות מבטה
כשנפרדה בסתר מן החם והטוב.
ונתן הנביא מתבונן ומחריש –
לא תשפט האשה, לא ישפט האיש
ואלהים על ראשם גזר-דין לא יקד
כי עלתה ועצמה אהבתם עד מאד.
באמצע הלילה, על הכביש ליד ביתה,
ראתה את דוד מתרחק מאתה.
מתוך הספר "תיקון לפני חצות" הוצאת בת קול, 2002. מתפרסם כאן באדיבות המשוררת.
מתוך הספר "תיקון לפני חצות" הוצאת בת קול, 2002. מתפרסם כאן באדיבות המשוררת.
על כל פשעים תכסה אהבה , משלי
השבמחקוכי עזה כמוות אהבה שלי שיר השירים
שיר נפלא אהבת דוד ובת שבע ללא משפט
השבמחקדומני שדוד ובת שבע בשיר הם לא דוד ובת שבע מהמקרא, והשמות המקראיים רק משמשים נקודת זינוק רבת השראה לסיפור אחר.
השבמחק