יום חמישי, 5 במאי 2016

כשמתה הנמלה

 פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת ואשת חינוך
כְּשֶמֵתָה נְמָלָה
בּוֹכוֹת הַצִּפֳּרִים אֶל תּוֹך הָעָרֶב
בִּגְרוֹנָן מִתְיַלְּלוֹת קִנּוֹת.
כְּשֶמֵתָה נְמָלָה
הַצִּפֳּרִים בּוֹכוֹת.

כְּשֶאִיש אוֹ אִשָּה מֵתִים
אֵין הַצִּפֳּרִים בּוֹכוֹת.
הֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת
שֶאֲנַשִים כְּמוֹ נְמָלִים...
הֵן אֵינָן בּוֹכוֹת.

הֵן רַק צִפֳּרִים.

אֲבָל אַתָּה שֶ
אֵינךָ צִיפּוֹר,
אַתָּה שֶ
בּוֹרֵא-כָל וכָל-יוֹדֵעַ
לָמָּה אֵין הַקִּינָה מִתְיַלֶּלֶת בִּגְרוֹנְךָ?

אין תגובות:

פרסום תגובה