יום רביעי, 16 ביולי 2014

זמן אישה

 יוסף עוזר

זמן אישה  
 אַתְּ מַחֲזִירָה לְכָאן אֶת  רֵיחַ  הֶחָלָב
איש ואשה
בּוֹנָה לָעוֹלָם אֶת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה לִינֹק מְהַתְחָלָה
חָלָב זָב עַל דְּבַשׁ תְּאֵנִים שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי:
זְמַן אִשָּׁה, נָשִׁים
יוֹדְעוֹת אֶת נְקֻדַת הַתֹּרְפָּה -
מַגִּיעָה שׁוּב בְּעֵרוּב זְמָנִים -
תָּמִיד תָּמָר בְּשֶׁלָּהּ וּמְבִינָה,
רַק יְהוּדָה  לָעַד עִוֵּר לִיְצוּעוֹ
כְּמוֹ הַיּוֹם,
גֶּבֶר הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם
מַפְסִיד מֵרוּם הוֹדוֹ  אֶת חוֹתָמוֹ וְאֶת פְּתִילָיו.
טוֹעֵן: הִיא  הָרָה לִזְנוּנִים –
וּמַחְבִּיא אֶת הַקּוֹנְדּוֹם בְּתוֹךְ הַמֹּחַ.

זְמַן אִישָׁה מַגִּיעַ - כְּמוֹ אָז כְּשֶׁבִּתּוֹ שֶׁל לוֹט הֵכִינָה מַצָּע
שֶׁבִּלְעַדָיו לֹא יִוָּלֵד מָשִׁיחַ
זְמַן אִישָׁה  רָחוֹק מִפְּנִינִים, מִיַּהֲלוֹמִים מִתַכְשִׁיטִים זוֹלִים.
כִּי גֶּבֶר יִשְׁאַל מַיִם  וְאִשָּׁה מֵי שָׁפִיר: 
יָעֵל  מַקְשִׁיבָה לַגֶּבֶר הַמְּשֻׁחְרָר -
"מַיִם שָׁאַל", שָׁאַל -  מַה קָּרָה לָאִישׁ מֹשֶׁה שֶׁנִמְשָׁה מִמַּיִם?
"חָלָב, חָלָב! הֵשִׁיבָה לוֹ: יָנָק חָלָב הָאִישׁ!   
יָעֵל, יָעֵל  זוֹכֶרֶת אֶת רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין? עַמְרָם? אִישָׁהּ, בִּתּוֹ,
מַכְרִיעָה, מְרַעֲנֶנֶת יְצוּעִים לְעַם הָעֲבָדִים  
כְּמוֹ תָּמָר כְּמוֹ בִּתּוֹ שֶׁל לוֹט כְּמוֹ רוּת
–הַכָּל סְבִיב רֵיחַ הַחִטָּה, הַמִּיטָה וְהַמִּיתָה
נָשִׁים שֶׁמְרִיחוֹת כֵּיצַד מַנְהִיג הוֹפֵךְ כְּרַעַם, כְּבָּרָק,
וְאֵין מָטָר לוֹ לְהַשְׁקוֹת,
נָשִׁים: זוֹכְרוֹת בַּקְבּוּק יַיִן, מְעָרָה
שֶלוֹט  קְצָת יִשְׁתַּכֵּר כְּשֶׁיִזְרָע מָשִׁיחַ
שׁוֹאֲלוֹת אֶת עֹקְרֵי הֶהָרִים:
עַד מָתַי, גֻבְרִין יְהוּדָאִין, יֵעשׂוּ נְשׁוֹתֵּיכֶם  הֶפְקֵר וְתַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד?
זְמָן כָּזֶה, בְּדִיּוּק. כָּעֵת חַיָּה –
שֶׁנִיחוֹחַ הַחִטָּה בָּא אֶל  גֹּרֶן הַשִּׁיר
זְמַן אִשָּׁה מִנָּשִׁים -  מִתְגַּבֵּן מַחְמִיץ וּמִשְׁתַּבֵּחַ

וְהַגֶּבֶר יָשֵׁן- כָּרַע נָפַל שָׁכַב בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם שָׁכַב שָׁם נָפַל שָׁדוּד
יָשֵׁן ומִתְחַפֵּשׂ לְאֹפְנָאִי, פִּרְסוּמַאי, בַּמַּאי קוֹלְנוֹעַ, שִׁפּוּצְנִיק
לוֹחֵץ עַל כָּל הַכַּפְתוֹרִים שֶׁל הַמְחַשֵׁב
כְּדֵי לִפְרוֹם כַּפְתוֹר אֶחָד שֶׁלָּהּ
הִנֵּה הוּא בִּלְבוּשׁ אִישׁ עֲסָקִים, אָמָּן, הִפֶּרְמַלְאָךְ
מְחַפֵּשׂ אֶת הַדַּיְסָה שֶׁל אֲחֵרוּתוֹ הָאֲבוּדָה 
הִיא מִתְנַשְׁנֶשֶׁת  בִּנְּשִׁיקָה וְנֶשֶׁק
נְקִישָׁה וְשֶׁנֶק

הוּא נִרְדַּם וְהִיא קָמָה לִתְחִיָּה 
מַכִּירָה אֶת הָאוֹתִיוֹת שֶׁאַחֲרֵי זָכָר:  ח .ל .ש.
אֲבָל רַק הִיא חוֹלֶשֶׁת
הִיא תֵּאָבֵק עִמּוֹ
עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר

ראו גם:
ד"ר לאה מזור, הזמנה לשיר 'זמן אישה' מאת יוסף עוזר
ד"ר עדנה אלעזרי, הרהורים על שירו של יוסף עוזר 'זמן אישה'

3 תגובות:

  1. מטאפורות אחדות נפלאות
    מטלטלות
    שיר הלל לעוצמת האישה .

    השבמחק
  2. למה אני אוהבת את השיר? פשוט מאוד:
    אני אוהבת את השיר.

    השבמחק
  3. אני אוהבת את השיר
    הוא מקיף עולם ומה שמשתמע ממנו מעורר התפעלות לגבי המבט על האישה לעומת הגבר. אני מעדיפה שלא תאמרנה הכללות אבל כאן חוט השני הוא החוט הנשי...

    השבמחק