יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

יעקב מילגרום, ויקרא - ספר הפולחן והמוסר, פתח הדבר

פרופ‘ שמואל אחיטוב, אוניברסיטת בן-גוריון

יעקב מילגרום, ויקרא - ספר הפולחן והמוסר, תרגמה אניטה תמרי, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד
פתח הדבר: הרב פרופ' יעקב מילגרום (ברוקלין תרפ"ג – ירושלים תש"ע) 
מוסד ביאליק


כל הנזקק לעיון בספר ויקרא יודע כי יעקב מילגרום ז"ל היה מרי דהאי שמעתתא. לפירושו האנגלי המונומנטלי לספר ויקרא 1991–2001 בסדרת Anchor Bible המחזיק שלושה כרכים עבי כרס, ובהם 2714 עמודים עתירי ידע, אין תחליף, ועוד שנים הרבה לא יהיה חיבור מונומנטלי כמותו.
     מאז שנת 1970 החל מילגרום לפרסם מאמרים מדעיים בתחום הפולחן הישראלי כפי שהוא משתקף במקרא ובמקורות בתר-מקראיים, בייחוד בכתבי כת מדבר יהודה. מילגרום לא היה, ואיננו, יחיד בין חוקרי המקרא שעשו את הפולחן למרכז מחקריהם. המיוחד במילגרום הוא השילוב המנצח של חקר המקרא הקלסי, כולל פילולוגיה וידע המזרח הקדום, עם ספרות חז"ל – הממשיכה הטבעית של ההלכה המקראית – והאנתרופלוגיה. 


     לקורא המודרני חלקים עיקריים בספר ויקרא העוסקים בקורבנות ובדיני טהרה וטומאה נראים זרים ומוזרים, עולמו הרחוק כל כך מעולמם של הקדמונים מרוחק עוד יותר מהבנת עולמם הרוחני והדתי. טקסי המקדש ודקויותיהם אינם מעניינים אותו. מילגרום במחקריו, ויותר מכך בפירושיו (לספרי ויקרא ובמדבר) מנסה לחשוף בפני הקורא והמעיין את הרציונל המשתקף בהם, או מסתתר מאחוריהם. ולדעתי אף מצליח בכך.
     השפע שבפירוש הגדול של מילגרום לספר ויקרא עשוי להרתיע את הקורא שאינו מומחה או מתמחה בנושא. אכן, מדרך הטבע אדם מן היישוב אינו קורא פירוש כסדרו (אלא אם כן הוא נמנה על הקוראים אחד שניים מקרא ואחד תרגום). כדי להנגיש את ספרו לקהל קוראים רחב יותר מילגרום תמצת את פירושו לכרך רגיל, ומאחר שהספר נכתב אנגלית, ולא נועד לחוקרים המתעמקים בספר, הוא אינו פירוש רץ על הסדר, ועיקרו בהצגת העניינים המרכזיים של הספר ורעיונותיו. אף שלא נעדרים ממנו דיונים פרטניים. כך הספר בנוי מסקירות כלליות, ומדיונים בנושאים נבחרים ובפסוקים נבחרים.
     אף שהמחבר כתב את ספרו כפרופסור היושב בקתדרה (באוניברסיטת קליפורניה בברקלי) עד עלותו ארצה בשנת 1994, הרקע שלו כרב קהילה לא נעדר מספרו, ששמו, 'ספר הפולחן והמוסר', מעיד עליו. מפעם לפעם הדיון גולש, או רומז, לענייני השעה, ולא פעם הרוח הליברלית של יעקב עולה אל פני השטח – לעתים אף בניגוד לכתוב. הזדהותו של מילגרום עם נושאי כתיבתו אופייניים יותר לרב ומורה מאשר לחוקר הגם שאינם פוגמים בצד המחקרי שלו. מילגרום המסביר את הצד הפסיכולוגי של פולחן הקורבנות מקרב אותו להבנת הלומד המודרני, ובדיוניו בטומאה וטהרה הוא מסביר מה ראו בהם הקדמונים. להסבריו לטומאה הנובעת מחטא יש משמעות מוסרית (אף כי לא ריטואלית) גם בימינו.
     היכן עומד פירושו של מילגרום בין הפירושים העבריים לספר ויקרא? פירושו הקלסי של ד"צ הופמן שראה אור בעברית בשנים תשי"ג–תשי"ד (המקור הגרמני נתפרסם בשנים 1905–1906), למרות לבושו המודרני הוא פירוש אורתודוקסי מעולה המבוסס על ההלכה. פירוש ספר ויקרא בסדרת 'דעת מקרא' אינו חורג מהקו שהתווה הופמן, והפירוש בסדרה 'עולם התנ"ך' הוא פירוש אקלקטי – קדירה דבי שותפי. פירושו של מילגרום המונח בזה לפני הקורא עונה על חלק מהדרישות לפירוש עברי, כמו שהוסבר למעלה, וביתר פירוט במבוא של המחבר. הקורא העברי עודנו צריך לפירוש מדעי מלא לספר ויקרא.          
                                               * * *
לפני יותר מעשור שנים פגשתי ביעקב עולה בהר מביתו לסניף הדואר ובידו מעטפה צהובה גדולה ותפוחה, מוכנה למשלוח. הוא הראה לי אותה בשמחה באמרו 'הנה הפירוש המקוצר לויקרא'. לאחר שהפירוש האנגלי, שהספר שלפנינו הוא תרגומו המעובד, ראה אור (2004) ביקש מילגרום לראותו בלבוש עברי. להנגישו לקורא העברי בישראל. יעקב התחיל לפרסם בעברית כבר בשנת 1970, ואף כתב כמה ערכים בתחום עיסוקו באנציקלופדיה המקראית, שאותם ערכתי בתפקידי כמזכיר המערכת והעורך המרכז שלה. עברו שנים ויעקב הראה לי דוגמאות של תרגום עברי של קטעים מהספר. יחד חשבנו במי לבחור כמתרגם (או מתרגמת). בינתיים הספר נתקבל לפרסום במוסד ביאליק, אבל משום מה נשתהה הטיפול בו. רק לאחר שיעקב הלך לעולמו, פנו אלי ממוסד ביאליק לעזרה בטיפול בספר המיותם. בחרנו במר ישראל חזני, תלמיד חכם ועורך מנוסה שהכרתיו עוד כתלמיד באחד משיעורַי בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. ישראל הקדיש הרבה לפתור בעיות שנותרו בכתב היד. טעויות תרגום, השבת תרגומים של מקורות עבריים (בייחוד מדברי חז"ל) מאנגלית למקורם, בדיקת מראי מקום ועוד כיו"ב. במשך כל אותו זמן המשכתי ללוות את ישראל בעבודתו, וגם אחר כך עוד נותרו קושיות שנדרשתי לפיתרונן. עשיתי כמיטב יכולתי, אבל שגיאות מי יבין. גב' גאולה כהן טיפלה בספר במסירות ובטעם, כדרכה בשנות עבודתנו המשותפת הרבות ומר אמנון ששון התקין בדייקנות מרובה את המפתח ואגב כך הצלנו מכמה וכמה טעויות.
              





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה