יום רביעי, 28 בספטמבר 2016

שמעון פרס, עם הרצל לארץ חדשה

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
יונה ברטל, יועצת בינלאומית
ממליצה על הספר: שמעון פרס, עם הרצל לארץ חדשה, הוצאת זמורה ביתן, תל אביב תשנ״ט 1999, 180 עמודים.
עיצוב העטיפה: מנשה קדישמן.* 

ולפני הכול גילוי נאות, אני מלווה את שמעון פרס יותר מעשרים שנה, מלשכת ראש הממשלה דרך היותי סמנכ"לית בית הנשיא ועד היום הזה. בתקופות סוערות אלו הייתי עדה, בין היתר, לכתיבת רבים מששה-עשרה ספריו של פרס, כולל ספר זה.

צריך מידה גדושה של אומץ לב וחוש הומור כדי לקחת את חוזה המדינה, מייסד התנועה הציונית בגולה, הרצל, לביקור בישראל המודרנית, הבועטת והמתחדשת.
הרצל הצטייר בעיניו של פרס כאישיות אגדית, נסיך גולה, מלך ללא כתר, שהראה לעמו את הדרך הנכונה.
פרס מספר בספרו, בלשון קולחת ובגוף ראשון את המסע המשותף בארץ הקסומה: "עם חוזה המדינה היהודית נצא יחד למספר ימים, כדי לחלום מחדש, אך הפעם בצבעי טכנוקולור".
משעשע לקרוא על הלבטים אם להביא את הרצל, באנייה ליפו או במטוס לשדה התעופה בן-גוריון, ולשמוע בדרך את חוויותיו של בן-גוריון הפולני שהגיע מפלונסק ליפו וקרא לה ״נינוה״ כי "יפו גרועה מפלונסק, זו אינה מדינת ישראל…”. 
הרצל נחת בסיפור בשדה התעופה בן-גוריון, ופרס נזכר מיד בחווה החקלאית מקווה ישראל. בעצי הלימון ובכרמי הענבים. 
כזה הוא. מפליג בכל הזדמנות על כנפי דמיונו וזיכרונותיו ומספר לנו מה הוא חווה בכל אתר בכל מיני תקופות של חייו. 
פרס מתבל את ספרו באפיזודות שהן ניצוצות של עדויות ייחודיות שרק הוא יכול לספר. למשל,
עמוד השער של המהדורה הראשונה של הרומן
כשהגיעו לתל אביב הוא מזכיר: ״תל אביב״ היא למעשה הכותרת שניתנה לספרו של הרצל, אלטנוילנד, על ידי מתרגמו נחום סוקולוב. "וכפי שציין לפני מספר ימים ידידי, ווארן כריסטופר, מזכיר המדינה לשעבר של ארצות הברית, זו העיר היחידה בעולם שנולדה בעקבות שם של ספר שנכתב שנים רבות לפני הקמתה".
במהלך המסע פרס מנסה להסביר להרצל שחזונו לא כל כך תואם את המציאות שבשטח, ומנסה לשכך את זעמו הצפוי באמצעות הסטתו למראות של חדשנות – רשת חשמל חדשה, תיאטראות גדולים. וכשהוא מטעים אותו מעט מחיי הלילה הסוערים של תל אביב הוא מבין מיד שהאורח בוודאי מעדיף את אולמות הנשפים הגדולים של וינה.
לבירה ירושלים פרס לוקח את הרצל ברכבת, ודווקא בגלל הדרך הארוכה המתפתלת, המשימה של פרס, לשנות את הרושם הקשה שנותר לאורח מביקורו הראשון בבירתנו בשנת 1898. 
בירושלים הם עברו הרפתקאות היסטוריות ואחרות, ומשם המשיכו לחיפה… והביקור מתגלגל וממשיך. בכל שלב מגלים סיפורים חדשים, ולנגד עיניהם של הרצל ושל הקורא מצטיירת המדינה שמתמודדת עם מציאות, שכנים, קידמה וגלובליזציה. והרצל המום כולו.
הספר נקרא בנשימה אחת – קולח ומפתיע.
כמובן שיש בו תובנות השמורות לפרס – חיים משותפים במרחב, עקרונות דמוקרטיים מוצקים והמון סיפורים מאחורי הקלעים שרק פרס שהיה בין בוני הארץ ועמד בהכרעות היסטוריות גורליות, יכול לספר.
בתום הקריאה של הספר, אני נזכרת במשפט של פרס האומר: הייתה לנו טעות אחת כשחלמנו את המדינה, החלום היה קטן מידי, צריך לחלום תמיד בגדול! 

*קדישמן הוסיף לציור העטיפה הערות בכתב ידו: יונת השלום מתנשקת עם השה לעולה. שתמיד הולכים ביחד.

קטע מוגדל מעטיפת הספר



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה