 |
| טבילה בירדן. צילום: יגאל מורג |
וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר (מל״ב ה,יד)
בתלמוד הבבלי (סנהדרין קז ע"ב) מופיעה מסורת המבקרת את יחסו של אלישע אל נערו (הנוסח צונזר בדפוסים, והושלם על פי כתבי היד של התלמוד): "תנו רבנן, לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגיחזי בשתי ידיו ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לישו הנוצרי בשתי ידיו". מסורת זו מדברת בשבח הסובלנות ובגנות הגישה הקפדנית כלפי תלמיד סורר, שמיצגיה כאן הם הנביא אלישע מכאן והחכם יהושע בן פרחיה מכאן, והיא מבקשת להתריע מפני התוצאות השלילית שעלולה לגרום הגישה הקפדנית. גיחזי נזכר כאן כתלמידו של אלישע, והוא מושווה לתלמיד מפורסם יותר שסרח: ישו הנוצרי. (לצורך עיוננו נתעלם מן הקושי שבקישור בין ר' יהושע בן פרחיה, חכם בן המאה השנייה לפנה"ס, לבין ישו).
אין זה המקור היחיד הרואה בגיחזי מעין תלמיד חכמים שסר מדרך הישר. התלמוד הירושלמי (סנהדרין, י, ב [כט ע"ב]), מספר (הדברים מובאים בתרגום מארמית): "גיחזי אדם גיבור בתורה היה... בשעה שהיה אלישע יושב בלימודו היה גיחזי יושב לו על הפתח והתלמידים רואים אותו ואומרים: גיחזי לא נכנס ואנו ניכנס?! והיה לימודו [של אלישע] נאמר ואיש לא נהנה כלום. כיוון שנתרחק [גיחזי] מה כתוב? 'ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו' (מלכים-ב ו, א), לא הכיל המקום את התלמידים הרבים שהיו שם". על פי מדרש זה, הרחיק גיחזי את התלמידים מבית מדרשו של אלישע וגרם לאיבוד דברי תורה. דבר זה נלמד מתוך סמיכות העניינים שבין קללתו של אלישע את גיחזי לבין תלונת בני הנביאים על כך שהמקום צר להם. חז"ל מקשרים בין שני האירועים בעזרת הסיפור שהובא לעיל: מדוע נעשה המקום צר לפתע? כנראה גרם לכך גירושו של גיחזי.
נראה כי קיימות שתי מטרות עיקריות להצגתו של גיחזי כ"גיבור בתורה": האחת - קירובו לעולמם של חז"ל. לעיתים קרובות מתארים המדרשים את הדמויות המקראיות כעוסקות בתורה ומקיימות מצוות, וכך נמצא את יעקב אבינו לומד בבית מדרשם של שם ועבר ואת דוד המלך עומד בראש בית דין ועוסק בהלכות טומאה וטהרה. המטרה השנייה - הדגשת חטאו של גיחזי ומתן נימוק לעונשו הכבד. אילו מדובר היה בנער פוחז - ניחא, אך כאשר החוטא הוא אדם גדול בתורה יש לדקדק עמו כחוט השערה.
מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, תזריע - מצורע (תשס"א 2001)
לאה, תגובתי על : גיחזי של חזל
השבמחקיום שני , 5 בספטמבר 2016
תודה על המאמר המקיף והעמוק על דמותו של גיחזי . גיחזי בחטאו מעלה את גדולת הנביא אלישע ומוסיף עוצמה לקדושת אלוהים והנבואה .
כן הספור כפי שנאמר במאמר כשה חוטא הוא אדם גדול בתורה יש לדקדק אתו כחוט השערה. אך לדעתי המקרא מטיל עליו בדרמה הנבואית את תפקיד החוטא לרומם ולקדש את קדושת האלוהים.
דמות שניה הדומה לגחזי באותו מובן ודרך הוא אחיתופל הגילוני , שהיה יועצו של דוד ואחר מכן יועצו של אבשלום . כאשר אבשלום מרד בדוד התחבר אחיתופל אליו ויעץ לו עצות , אחיתופל מופיע לכאורה באור שלילי אך מותחת עליו החובה האלוהית לממש את נבואת העונש של הנביא נתן על חטא דוד בבת שבע: ״ הנני מקים רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך מותנית לריעך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת ״ שמואל ב יב אנ
אחיתופ יעץ גם לאבשלום להתנפל על צבאו העיף של דוד , אך כשעצרו לא התקבלה הלך לביתו והתאבד.
לפי חזל אחיתופל הוא אדם חכם בעל מידות מקולקלות ״ איש דמים ומרמה״ .
דמות שניה הדומה לגחזי הוא יהודה בן שמעון איש קעריות שהיה אחד משנים עשר תלמידיו של ישו, ישו ציווה אותו להסגירו לרומאים כדי שהנבואה תתקיים : ״ אשר תעשה - עשה מהר״ , ואומנם כך עשה התלמיד - השליח , הוא מילה את תפקידו כפי שצווה ע״י מורו , וגם הוא התאבד , במשך הדורות דמותו עוותה בעולם הנוצרי ותואר כבוגד ולא כאדם נאמן למורו . בזמן האחרון יותר ויותר מטהרים את דמותו כאיש נאמן אשר עשה את תפקידו כפי שצווה.
שלושת הדמויות לעיל : גיחזי , אחיתופל ויהודה בן שמעון איש קריות
תוארו בחייהם כחוטאים אך הסתכלות שניה מראה את הדרך בא
קידשו רוממו את גדולת אלוהים ונבואת הנביא או המורה.