עדויות לרפורמה של חזקיהו נמצאו ב'מקדש שער' שנחשף בתל לכיש

בגן לאומי תל לכיש נחשף 'מקדש שער' מהמאה ה-8 לפנה״ס ובו מה שמתפרש כעדויות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו מלך יהודה שעליו נאמר:‏ הוּא הֵסִיר אֶת־הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת־הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת־הָאֲשֵׁרָה (מל״ב יח,ד). 

מימין צילום האתר (השער בצד שמאל), גיא פיטוסי, רשות העתיקות

משמאל הדמיה של שער העיר בלכיש: אדריכלים רם שואף והילה ברגר און, מנהל השימור ברשות העתיקות.

החפירה הארכיאולוגית נוהלה בחודשים ינואר-מרץ 2016 על-ידי רשות העתיקות, ביוזמת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף רשות הטבע והגנים. חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים על-ידי משלחת בריטית ומשלחת של אוניברסיטת תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. 

שער העיר השתמר לגובה 4 מטרים וכלל שישה תאים, שלושה מכל צד, ובתווך עבר הרחוב הראשי של העיר. גודלו של השער היה 24.50X 24.50 מטרים. משמע, זה שער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון. 

בחדריו נחשפו ממצאים המלמדים על השימוש שנעשה בהם במאה ה-8 לפנה"ס. בתא הראשון נמצאו  ספסלים עם מסעדי ידיים, אשר למרגלותיהם נחשפו ממצאים רבים ובהם קנקנים, מספר רב של  יעים להעמסת תבואה ("סקופים"), וידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם, הנושא את שם הפקיד או חותם "למלך". 

טביעת חותם על ידית קנקן "למלך חברן" בעת חשיפתה בשטח.

 צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב "למלך חברן", באחת נכתב "למלך" עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפים, וטביעה נוספת נושאת את השם "לנחם עבדי" שהיה, כנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו המלך. נראה שהקנקנים הללו היו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור שקרתה בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס.

טביעת חותם על ידית קנקן עם הכיתוב "לנחם עבדי" – שהיתה שייכת, ככל הנראה לפקיד בכיר במנהל היהודאי. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

לדברי סער גנור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי, לפיו לכיש היתה עיר מרכזית - השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים". לפי תיאורי המקרא, שערי הערים היו המקום בו "הכל קורה": זקני העיר, השופטים, המושלים, המלכים והפקידים -  כולם נהגו לשבת בשער העיר. בחפירה נתגלו ספסלים, שעליהם נהגו כנראה לשבת אותם מכובדים. 
בהמשך המבנה נמצא 'מקדש שער', שקירותיו טויחו בטיח לבן. לדברי גנור, "אל מקדש השער עלו באמצעות גרם מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל אשר שימש להנחת מנחות. בפינת החדר, נחשף פתח המוביל אל קודש הקודשים; בחדר זה, מצאנו, למרבה ההתרגשות, שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס - נרות, קערות וקנים. מעניין ביותר, שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון!

עדויות להסרת קרנות המזבח. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

זוהי, כנראה, עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, במסגרתה רוכז הפולחן בירושלים ובוטלו במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה. על מנת להעצים את ביטול הפולחן במקדש השער, בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בקודש הקודשים בית כיסא, כדי לטמא את המקום סופית; בפינת החדר נמצאה אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזו חור. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, בהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא: 

‏מלכים ב י27 וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת־בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ לְמַחֲרָאוֹת [לְ][מוֹצָאוֹת] עַד־הַיּוֹם (מל״ב י,כז). 

בית הכסא, שסוברים כי הוצב במקום באופן סמלי, כדי לבטל את הפעילות הפולחנית במקדש השער

 זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכיאולוגי המאשש תופעה זו. מבדיקות מעבדה שערכנו במקום בו הוצב בית הכסא, עולה כי לא נעשה בו שימוש. מכאן, ניתן להסיק שבית הכסא הוצב במקום באופן סימלי. לאחר הצבתו, נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום.

השער של תל לכיש נחרב בחורבן אלים על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות הפנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש. עדויות למסעו של סנחריב ליהודה מוכרות בממצא הארכיאולוגי, במקרא (מל״ב יח ; דה״ב לב) ובתבליט לכיש מארמון סנחריב בנינווה, המתאר את סיפור כיבושה של העיר.

בשלב זה, השער מכוסה באופן זמני לצרכי שימור ואין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר ופתיחתו למבקרים.