אסתר אטינגר, משוררת
חננאל מאק, מוֹדֶה בְּמִקְצָת: שירים מאחורי הפרגוד, ביתן הוצאה לאור, 2025
פרופ חננאל מאק, גילוי נאות: חבר יקר מנוער, מפתיע בספר שירה שכותרתו "מודה במקצת"; שירים מאחורי הפרגוד. ואולי אינו מפתיע כלל בהיותו של חננאל מאק איש אשכולות, מלא וגדוש בחכמה ובהשכלה בכל מקצועות היהדות, בתלמוד , במדרש ואגדה, בתפילה בהיסטוריה והוא גם דוקטור לכימיה. ועל כן ערוץ נוסף של שירה אינו מפתיע. הספר שכותרתו "מודה במקצת", בא לומר לקורא שזה לא הכל, יש עוד דברים הכמוסים מאחורי הפרגוד, הוא המקום המקודש, הפנימי. ואולי גם לרמוז על אחר, אלישע בן אבויה, שלמרות כפירתו בעיקר זכה לשמוע את מה שנשמע מאחורי הפרגוד. ואכן, הרמז, והסוד והדרש גוברים בספר הזה על הפשט. כי כמו שאומר המחבר עצמו בהקדמה בהתייחסות לשירים המקראיים, הרוויים ב"רמיזות והרמזים ובציטוטים רבים במישרין ובעקיפין בגלוי ובסתר, וכל אלה מוסיפים קשרים בין-טקסטואלים ומעשירים אותם".
הספר הוא יוצא דופן לפחות בשני דברים: הפתח דבר שממנו המובאה דלעיל, שיאה לו הכותרת התנצלות המחבר, דבר נדיר בספרי שירה, והחלוקה הברורה לנושאי השירים. מלחמה ותפילה, מקראות, זמנים ומועדים, צללים, אהבות ואכזבות. הפרק המוקדש לשירים תנכיים, "מקראות", הוא הנרחב בספר ויש בו שירים המוקדשים בעיקר לדמויות תנכיות נשיות ודחויות שהמשורר נותן להן פתחון פה וכל שיר הוא פרשנות שלו עליהן. למשל השירים על אשת פוטיפר, רחב, אם יפתח, בת יפתח (עמ 53)
" השבעתי אתכם זקני גלעד/אם תמצאו את סבתי, זונה נשכחת,/מה תגידו לה על בנה/המגורש לארץ הנידחת/על בתו ועל נדרו ועל קברו/מימים ימימה,/על קבר סבתי הזונה אני מתנה/ארבעת ימים בשנה".
הדברים ששם המשורר בפי הדמויות השתוקות נשענים לרוב על אינפורמציה מזערית שהמקרא מנדב, והמחבר בכוח הדמיון השירי והפרשני מרחיב את הדמות, ממלא פערים ומקנה לה מימד נוסף, מפתיע וכאמור מעשיר. יש שירים מצויינים בפרק הזה, רובם בגוף ראשון, למשל השיר על "דינה" (עמ 43) בת יעקב. מה אנחנו יודעים עליה? שהיתה קרבן לאונס והעונש על כך היה נורא. מאק שם בפיה מונולוג של נערה בת זמננו, נערת ברים שוחרת אופנועים ומסיבות שיש לה חבר איתו היא יוצאת ומשהו יפה כבר נרקם ביניהם. בשיר היא מתריסה נגד חוסר ההבנה והבורות של משפחתה שמיהרה לשכוח שיש אהבה בעולם, והכינה את כלי המשחית לנקמה איומה.
וכך בפרקים האחרים, יש הסתכלות ביקורתית וגם רומנטית בהרבה מן השירים, העשירים בלשונם ואף בחריזה מוצלחת ומשעשעת.
כיון שהספר מופיע בזמן מלחמה קשה ונוראה, יש כמה שירים שנוגעים בה, כמו השיר על הכריכה שכותרתו "ראש השנה תשפ"ה": מי שביתו היה לאפר/מי שבנו הפך שוכן עפר/מי שאחיו נספה בסופה/מי שבתו היפה נחטפה/המה יהללוך בתקע שופר? ושירים נוספים כמו "מלחמה" (עמ 25) הנפתח בשורות להלן: השבי והשביה והתבוסה/הבכי הבוכיה האנוסה / השכולה האומללה והעולל/והגורל והקללה וכל השלל/....
קולו של חננאל מאק נשמע בספר הזה בבהירות ובצלילות, לעיתים בצער, לעיתים בכאב, לעיתים בסרקזם ובהתרסה וגם בהומור. זה ספר מענג בעברית העשירה שלו, בשלל האסוציאציות וההרמזים, בהתרסה הסמויה והגלויה במוסכמות חברתיות ודתיות. זו כתיבה אחרת מהשירה הנכתבת היום, ויש רק לקוות ששוחרי שירה וכותביה יקשיבו לה, בבחינת "חברים מקשיבים לקולך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך. היא תפורסם אחרי אישורה.