יום חמישי, 31 במאי 2018

תכלת וארגמן - תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



מילת ׳תכלת ׳ מופיעה עשרות פעמים במקרא, כשלרוב היא כרוכה עם הארגמן. ב׳תכלת וארגמן׳ הכוונה לחוטים או לאריגים הצבועים בצבעי תכלת וארגמן. היו אלה צבעים יוקרתיים במיוחד: לפי התורה הם שימשו לאריגי המשכן ולפי ספר דברי-הימים - גם למקדש שלמה (לפי דה״ב ב, ו, יג; ג, יד אך לא לפי ספר מלכים). התכלת שימש לבגדי מלכות: ׳וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה׳ (אסתר ח, טו) והלבישו בו את פסלי האלים: ׳תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם׳, יר׳ י, ט). הציצית היתה תכלת כנאמר: ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׳ (במ׳ טו, לח-לט).


׳תכלת׳ בעברית החדשה הוא צבע כחול בהיר. לא כן בכתוב הבא:

יום רביעי, 30 במאי 2018

מהי ’כברת הארץ׳ שבה ילדה רחל?

דוד פולוס "רחל-אמנו" (1953) ליד רמת רחל
מקום מותה של רחל בשעת לידת בנימין מצוין באופן מפורט בבראשית לה, טז: ’ויסעו מבית אל, ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה‘. תיאור דומה מופיע בפרשת ’ויחי‘, כאשר יעקב מספר ליוסף על מקום קבורתה של רחל: ’ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען, בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם‘ (בראשית מח, ז). לפי ההקשר, נראה שהכוונה בביטוי ’כברת ארץ‘ בשני כתובים אלו היא לציין מרחק כלשהו. ביטוי זה מופיע במקום נוסף במקרא, בסיפור אודות גיחזי הרודף אחר נעמן, לאחר שזה הלך ’כברת ארץ‘ (מלכים-ב ה, יט), וגם שם נראה שזו אכן כוונת הביטוי. 

יום שלישי, 29 במאי 2018

רשמים מקריאת ספרו של דב אלבוים: מסע בחלל הפנוי

בני דיין, כימאי ישומי

הוצאת עם עובד


על: דב אלבוים, מסע בחלל הפנוי, הוצאת עם עובד, 2007

לפעמים זה קורה כך. אתה נוטל ספר, שהונח כמו בלי משים במיוחד עבורך. על יד מי, על ידי מה ובשם איזו כוונה, אתה לא בדיוק בטוח. בסוף זה גם לא משנה. 
את ימי הכיפור שלי אני מציין בעיר הולדתי, כדי לבקר ולו בחלקו בבית הכנסת בו היה סבי ז"ל, רב לקהילת יוצאי מרוקו בשכונת שמשון באשקלון של שנות השמונים, בא בימים, יושב בתיבה, לומד ומתפלל. המקום הזר-מוכר, הפעיל כל שנה ושנה את אותם כוחות משיכה מחדש. את שאר היום אני מכלה בקריאה של ספרים ועיתונים מזדמנים, עד צאת הצום. וכך מצאתי ביום כיפור אחד, בדירת הורי, גם את הספר הזה. הפותח בסצנה המוכרת לכל מי שמבוכה היא אחת מחברות ילדותו: המחבר, מבקר בבית כנסת אליו הוזמן, מנסה להסיר פרוכת מעל ארון ספרי התורה, בבית הכנסת בערב יום הכיפורים. 

יום ראשון, 27 במאי 2018

חוק המלך, שלמה המלך והנביא זכריה

פרופ‘ יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

דוד המלך
חוק המלך (דברים יז, יד-כ) הוא החוק היחיד בתורה כולה הנזקק למוסד המלוכה, וזו עדות לחוסר הנחת שיש למקרא נוכח מוסד זה, המעמעם את זוהרה של מלכות שמים. כבר ראשיתו של החוק מעידה כי מוסד המלוכה הוא, במקרה הטוב רע הכרחי, מוסד חברתי יחיד שהוא פרי יוזמתם של בני ישראל ולא פרי רצונו של האלהים: "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי" (פסוק יד). הכתוב מבטא כפיות טובת של ישראל: ה' הוא שנתן להם את הארץ, אך הם פונים לו עורף ומבקשים לחקות את דרכי הגויים ולהמליך עליהם מלך. אכן כבר ספר בראשית יודע לספר כי המלוכה רווחת בקרב העמים: נמרוד מולך בארץ שנער (י, י), פרעה מולך על מצרים (יב, טו ואילך), אבימלך הוא מלך גרר (כ, ב) ועל מלכי אדום אומר כתוב "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל" (לו, לא). רק בני ישראל היו פטורים לאורך ימים ושנים מעונשו של מוסד המלוכה, עד שימיטו צרה זו על עצמם.

יום שישי, 25 במאי 2018

הופיע כרך יג של מסכת - כתב עת על נשים בעולם היהודי


מסכת: אמר לחכמה אחתי את - נשים בעולם היהודי, כתב עת למחקר והגות של הפקולטה למדעי היהדות אוניברסיטת בר-אילן, חוברת יג  תשע"ז–תשע"ח  (2017)

מסכת הוא כתב עת רב תחומי מחקרי שעוסק באישה היהודיה ובעולמה ובנשים בעולם היהודי, במקורות היהדות וביצירה היהודית לגווניה לאורך ההיסטוריה, בארץ ישראל וברחבי העולם. כתב העת משמש מפגש בין דיסציפלינות שונות.

תוכן עניינים

יום רביעי, 23 במאי 2018

הסיפור הפלאי על לידת יצחק - בראשית כא, א-ח

ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון

יעל שביט, אשה עם תינוק. גן העיר תל אביב 
 ברונזה בגובה 42 ס"מ , רוחב 37 ס"מ ,עומק 32 ס"מ

וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר / וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:

הפסוק הפותח את הסיפור על לידת יצחק מבשר גאולה, וכולו אומר שיר: הוא יצוק בתבנית של תקבולת צלעות נרדפת, ומצויה בתוכו הופעה כפולה של שם המפורש שאין לה אח ורע בכל הפתיחות של הסיפורים על פקידת עקרות במקרא.

יום שני, 21 במאי 2018

קריאה ספרותית-תיאולוגית במגילת רות מאת יעל ציגלר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ספרי מגיד, הוצאת קורן

על: יעל ציגלר, רות מניכור למלוכה, מאנגלית: ברוריה בן-ברוך, ספרי מגיד, הוצאת קורן, ירושלים 2018, 519 עמודים

יום ראשון, 20 במאי 2018

שיר-השירים: אין ספק זו שירה אלוהית


שמעון בארי, משורר וסופר


Photo by Montse Monmo on Unsplash

אהבת הדוד והשולמית שלובה באהבת הארץ

יום שישי, 18 במאי 2018

בין שררה לשררה בין משה לבין יהושוע: וינייטת הפרדת הרשויות

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

Photo by Steve Harvey on Unsplash

אין הדיון בהפרדת הרשויות עליהן עומדים בני האדם פוסק

יום רביעי, 16 במאי 2018

נקמת דם - עדות ארכאולוגית מהמאות י-יא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

משמאל לימין: פרופ׳ זיסו, ד״ר נגר וד״ר כהן עם הגולגולת.
צילום: חן גלילי אוניברסיטת תל אביב

במקרא משתקפת התפיסה לפיה אנשים קרובים לאדם שנרצח אחראים לגאולת דמו השפוך. 

יום שני, 14 במאי 2018

חמישה משלים בהשראה מקראית


אלי יונה, משורר

התאנה; מלחמת השושנים; PICO DE ADAM ; עקידת יצחק וישמעאל; מרוץ השליחים: פרבולה

יום שבת, 12 במאי 2018

שמות רבים לירושלים


דברי הנחמה שבישעיה נד, א-י פותחים במילים: "רוני עקרה לא ילדה, פצחי רינה וצהלי ...", ועיקרם פנייה של ה' אל ציון והבטחת גאולה, התרחבות, קיבוץ גלויות ושמחה מרובה. במסגרת זו מתאר הנביא את יחסי ה' והעיר כיחסי בעל ואשתו, ומכנה את העיר בכמה כינויים. היא קרויה "עקרה לא ילדה" ו"שוממה" (פסוק א), "עזובה ועצובת רוח" (פסוק ו) על שום מצבה הנורא בעבר, אך עם זאת הריהי "אשת נעורים" (פסוק ו) אשר ה' עזבה רק לרגע קטון, אך עתיד הוא לרחמה ולהחזיר אותה אליו "ברחמים גדולים" וב"חסד עולם" (פסוקים ז-ח), ויש בכל יסוד לשמחה ולתקווה.

אוי לנס אל שררה לשמה ואבוי לנס מפני שררה לטובה: וינייטת השררה


יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות



שררה נחשקת. היא מעניקה לבעליה את המפלט מפני הגזירה שעושה כל אדם ככבש בעדר, אם צימח או אם לא קרניים. העדר הוא הצוותא הנעה כאחת בכוח הסוחף עמו כל פרט, ומי שאינו משלים - או מפני שהוא רוצה להוליך לא רק ללכת ,או מפני שאין לו כח להיסחף - יבודל, זה למעלה בראש, וזה מאחור, נטוש. בראש זה כוח. מאחור זה חוסר אונים. זה כוח, כי העדר המציית מדמה לנפשו כי נוצר בעבור עתודו שבראש. מאחור זה חוסר אונים. כי לעדר אין פנאי לעמוד, לשוב על עקביו לאסוף נכשלות. עדר איננו פרט ועוד פרט כמספר הפרטים הנמנים עמו. הוא בריה חדשה שאינה משגיחה בפרטים ממנה נוצרה. על כן שררה נחשקת. היא נקמת הפרט שביקשו להטמיעו בכלל. היא כופה על העדר הודאה כי סוף דבר היא אינה עדר אלא מפני שיש לה רועה שלא נודע כשהיה אך פרט. אל עומתו היא מאחור. בעיני בעל השררה, היא ברייה שהייתה ננטשת אילולי הלך בראשה. הוא עושה עמה חסד. היא חייבת לו.

המקום שבו מתחילה האדמה מאת חגי קמרט

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת פיוטית

חגי קמרט,  המקום שבו מתחילה האדמה. ירושלים בטעם של פעם: סיפורים
עריכה: שושנה ויג. ציור הכריכה וציורים בספר: חגי קמרט, הוצאת פיוטית, תשע״ח 2018, 174 עמודים

יום חמישי, 10 במאי 2018

אהבת לאה ואיתמר בן אב״י: סיפור אהבה ירושלמי


מאת בלפור חקק, משורר


הוצאת עם עובד

הילד העברי הראשון ואהבתו הגדולה
על: דבורה עומר, אהבת איתמר, הוצאת עם עובד 2001, 205 עמודים

יום שני, 7 במאי 2018

אל תשלח

אבינעם מן, מתמטיקאי, האוניברסיטה העברית


אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַתַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַצַּעַר.
אַל תִּשְׁלַח לַצַּעַר נַפְשְׁךָ,
אַל תִּשְׁלַח לָעֶצֶב יַלְדְּךָ,
אַל תִּשְׁלַח לַחֹפֶשׁ יוֹנָתְךָ,
אַל תִּשְׁלַח לְחִפּוּשׂ עוֹרְבְךָ.

יום שבת, 5 במאי 2018

לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר: מה בין מזמור, מזמורות ו-Psalms?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


כותרתו של מזמור ג בתהלים נושאת את ההיקרות הראשונה של מילת מִזְמוֹר במקרא, מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. על אף ריבוי היקרויותיה, 57 במספר, משמעותה המדוייקת לוטה בערפל. היכן טמון הקושי שבפיצוח משמעותה ומה בכל זאת ניתן לדעת על מילת מִזְמוֹר, בשאלות אלה נעסוק עתה. ונתחיל את מסענו משלוש עובדות היסוד: מילת מִזְמוֹר מצוייה רק בספר תהלים, רק בצורתה זו (לעולם לא בלשון רבים) ורק בכותרות המזמורים.

יום רביעי, 2 במאי 2018

הרהורים על ההצגה שלוש מלכות ופילגש שהיו לדוד המלך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

מיכל ׳האשה שבחלון׳. צילום: גאיה צב
התנ״ך הוא תוצר חברה פטריארכלית אנדרוצנטרית. כל תפקידי המפתח בזירה הציבורית היו בידי הגברים. הם היו האבות, הכובשים, השופטים, המלכים, הנביאים והכהנים. הנשים הודרו מפעילות ממוסדת במרחב הציבורי (למעט חריגים בודדים) והחברה ציפתה מהן להגשים את ייעודן - להיות רעיות לבעליהן ואמהות לבניהם. הנשים סומנו על פי הגברים שבחייהן: בילדותן על פי אביהן ועם נישואיהן על פי בעליהן.

יום שלישי, 1 במאי 2018

כתב סמוי מהעין נחשף בקטעי מגילות ממדבר יהודה


בחינת סימני כתב במגילת תהלים
צילום: שי הלוי רשות העתיקות
בשנות החמישים של המאה ה-20, נתגלו במערות שליד קומראן, עשרות אלפי קטעי קלף ופפירוס שנכתבו לפני 2,000 שנה, והיו שייכים לכ-1,000 כתבי-יד. מפאת גודלם ומצבם השימורי הרעוע, חלק מקטעים קטנים אלה הונחו בקופסאות ללא מיון ופיענוח. 

יום ראשון, 29 באפריל 2018

גם זו דרך ללמד תנ״ך: רסיס מהספר ׳אחד מכם׳ של שמעון בארי



הוצאת גוונים


גם זו דרך ללמד תנ״ך או:
קורותיה של משפחה אחת בימי טרום המדינה ושחר ימיה

׳היו מורים בבית הספר שהתמחו בהעברת שיעורים משעממים עד מוות […] מי שבלט בייחודו מול חבורת המורים המשעממים היה המורה לתנ״ך אביחי, טיפוס חריף ומלא טמפרמנט, שתלמידיו נזקקו להכנה נפשית לפני כל כניסה לשיעוריו. שיעורים אלה יצרו מתח בלתי פוסק. מלבד הפעלת כשרון משחק לא מבוטל, שעמו קנה את לב תלמידיו והקנה להם את סיפורי התנ״ך, היה בקרבו שד קטן של רוע, חסר מעצורים, מין צורך בלתי פוסק להתעלל בתלמידים שלכד, מעת לעת, כאשר הם מרפים טיפה את המתח. יום אחר בעמדו בכיתה הדגים בתנועות משחק את צניעותה של רות המואביה. איך קנתה את לבה של נעמי בכך שהייתה מלקטת את השעורים בשדה בכיפוף ברכיים ולא ברכינה חושפת ירכיים. תוך כדי משחק צדה עינו את אליק אהובו מצחקק, ואחריו כל הכתה׳. (עמ׳ 223-222) מדוע אליק צחקק? ומדוע אביחי ׳חשף את שיניו המוזהבות בחיוך שטני והטיל על אליק להעתיק עד למחרת את כל מגילת רות ארבעים ושתים פעם׳? על כך ועוד הרבה על סיפור ילדותו של המחבר, המהווה אחד מארבעה קולות המספרים את סיפור חיי הוריו שעלו לארץ מאירופה הרצחנית, קראו בספרו הרגיש והמלא אהבה של שמעון בארי, אחד מכם: סיפורם של אנשים פשוטים, הוצאת גוונים, תל אביב תשע״ז 2016

פירוש לספר מיכה מאת פרופ׳ יאיר הופמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יאיר הופמן, ספר מיכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, עם עובד ומאגנס, תל אביב וירושלים תשע״ז 2017, 337 עמודים

הוצאות עם עובד ומאגנס

דוד אבשלום והמשטמה

שולה ברנע, מנחת הורים זוגיות גיל שלישי ויועצת חינוכית

(Pavimento di siena, storie di assalonne (piero del minnella
דוד ובנו

יום חמישי, 26 באפריל 2018

שפה אחת ולשונות שבעים : וינייטת פה אל פה אדבר בו


יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר


שפה אוניברסלית

אדם מדבר בטרם יידע לדבר. אפילו בטרם יראה אור עולם. 

יום רביעי, 25 באפריל 2018

The biblical Story of Joseph and its Aims


Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

The Story of Joseph is a unique literary phenomenon within the context of the Biblical Book of Genesis (chapters 37 through 50). It is unlike the stories of the Patriarchs which are constructed from separate units each of which can be understood independently, even though they are clearly linked by common threads and unifying elements. The Story of Joseph is one long and continuous narrative (albeit not from one source) which relates the events of Joseph’s life from his youth in Canaan until his death in Egypt.

דוד, היאך חמסת וגזלת?


שולה ברנע, מנחת הורים זוגיות גיל שלישי ויועצת חינוכית



דוד, היאך חמסת וגזלת?

יום שלישי, 24 באפריל 2018

גן העדן של אבי - ראיון עם פרופ' יונה צבר




ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (מראיינת. הראיון נערך ב-2010) 

פרופ׳ יונה צבר, אתה גיבור ספרו המבריק והנוגע ללב של בנך, אריאל צבר, ’גן העדן של אבי‘ (הוצאת שוקן 2009), שבו הוא מספר על חייך מילדותך בכפר נידח בכורדיסטן, ועד היום כשאתה מכהן כפרופסור באוניברסיטת יו-סי-אל-אי בארצות הברית ונחשב לאחד מבכירי חוקרי הארמית בדורנו. 
בספר עולות כחיות דמויותיהם של הוריך ובמיוחד מזעזעים הדברים על אמך שלא הצליחה להתאושש מאירוע משפחתי טרגי עד מאד. מה היה ארוע זה? 
אובדן  הבת-התינוקת שניתנה למינקת גויה עבור שכר, משום שאימי לא הצליחה להניקה, אך זו לא חזרה למשפחה וכנראה חנקה את התינוקת לא בכוונה. אמי הרגישה צער ואשמה כל חייה בגלל זה.

בזאכו גדלת בבקתה עשויה לבני בוץ, בלי חשמל ובלי מים זורמים. עברת שם לא מעט סבל. האם זאכו היתה לאור זאת ’גן עדן‘ עבורך, כפי שעולה משם הספר? 
מקום שקשור בילדות ממרחק של שנים הופך ל”גן עדן.”

אש משמים


בהרבה תרבויות אנושיות קדומות ייצגה האש את האלוהות, ופניה הכפולים של האש - מיטיבה והורסת, מטהרת ושורפת, מאירה ומעוורת הם שהניחו בסיס לתפיסה זו. הופעותיה של האש במקרא בנויות אף הן על אותו כפל פנים, ויש בו כמה וכמה סיפורים על אש היורדת משמיים (או יוצאת מן הקודש), ולה תפקידים מנוגדים: הטלת עונש קשה על האדם מכאן, ואות לנוכחות החסד האלוהי מכאן.

יום ראשון, 22 באפריל 2018

בריתות מדיניות במזרח הקדום מאת אמנון אלטמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הוצאת מוסד ביאליק
אמנון אלטמן, בריתות מדיניות במזרח הקדום, הוצאת מוסד ביאליק, ספריית האנציקלופדיה המקראית, ירושלים 2018, 656 עמודים.* 

יום חמישי, 19 באפריל 2018

קיצור תולדות יהוה כהתרסה נגד שמרנות מחקרית


ד״ר יגאל בן-נון, חוקר ויוצר

יגאל בן נון, Error טעות מספר 1״. טכניקה מעורבת על נייר
עבודה מאוגוסט 1991 במלחמת המפרץ הראשונ

ד״ר יגאל בן נון - על מחקרו

יום רביעי, 18 באפריל 2018

לילה בארץ הצפירות השתיים


יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

סבינה סעד, הדגל הבוכה

אין משפחת השכול.
יש משפחות משפחות, 
ולכל משפחה התכנסות עמוקה משלה.

יום שני, 16 באפריל 2018

איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל מאת דני בירן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הוצאת סטימצקי



על הספר דני בירן, איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, הוצאת סטימצקי, 2017, 384 עמודים

נחשף לציבור השביל החכם שבגליל, שביל הסנהדרין


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נר עם מנורת שמונת הקנים. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
מנורת שמונת קנים, מטבע של סולימן המפואר, תעשיית זכוכית, חיבור למורשת הסנהדרין, ערכי טבע ונוף.

כשאני שומע את ציקצוק חריקת אבני החצץ בפיהם של אומרי הקדיש בהלוויות ובאזכרות, ליבי נחמץ.


דודו אלהרר



יום שבת, 14 באפריל 2018

ויקם דור יהיר ובור


פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת

ויקם דור יהיר ובור

יום רביעי, 11 באפריל 2018

ממושקה


שמעון בארי, משורר וסופר


הִיא בּוֹכָה... וּשְׁעוֹן הַחוֹל מַזְרִים גַּרְגְּרִים

ממושקה
אֲנִי חוֹשֵׁב תָּמִיד עַל אוֹתוֹ יוֹם
נוֹרָא וּמַר בְּאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ
יֵשׁ לְהָנִיחַ
הָיוּ אָמְנָם טִפְטוּפִים
וּשְׁמוּעוֹת כְּמוֹ זְדוֹנִיּוֹת
עַל פְּשָׁעִים עַל אָבְדָן
גַּם הַקֶּשֶׁר נֻתַּק

יום שלישי, 10 באפריל 2018

שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א': תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה

ד״ר בעז סתוי, מכללת אורנים*



ברשימה זו ברצוני להציג בפניכם בקצרה את ספרי שיצא לאור בסדרה THeth (Texte der Hethiter, הטקסטים של החיתים) מטעם אוניברסיטת היידלברג. הספר—שהוא תקציר מעודכן של הדוקטורט שלי שאושר ב-2012 –נקרא "The reign of Tudhaliya II and Šuppiluliuma I. The contribution of the Hittite documentation to a reconstruction of the Amarna Age" ("שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א'. תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה)".

מכתב 'אמונה פצועה' של אלי ויזל

ד"ר יואל רפל, מיסד ארכיון אלי ויזל, אוניברסיטת בוסטון, ואוצר התערוכה ׳מורשתו של אלי ויזל׳ באוניברסיטה העברית

אלי ויזל

השואה כהר סיני של חושך? 

ביום השואה עברה צפירה במיתרי בטני


 שמעון בארי, משורר וסופר

סבינה סעד: מזרח

בשעה עשר עברה הצפירה

יום ראשון, 8 באפריל 2018

תיקון העוול ההיסטורי: על השיר "אליעם" של צביקה ניר

דר' רחלי אברהם-איתן, משוררת וחוקרת ספרות*

הוצאת הקיבוץ המאוחד


תיקון העוול ההיסטורי
על השיר "אליעם" מתוך: "אוטהון" של צביקה ניר (הקיבוץ המאוחד 2017)


דפי הספר "אוטהון" נוטפים "דבש", הורמונים זכריים ואירוטיקה בלשון נועזת, בעיקר בשירים על אנה, נערת הליווי. גם הרומן "אמת" (הקיבוץ המאוחד, 2016) נוטף סצינות סקסואליות נועזות באמצעות דמותה של האדריכלית.

יום חמישי, 5 באפריל 2018

משרד החינוך: תלמידי בית הספר היסודי הממלכתי ילמדו תנ״ך ללא חוברות עזר

פרופ' יהושע גתי


הדברים הבאים הם בעקבות כתבה בהארץ (2.4.18) 

הכתבה המתפרסת על שני עמודים מכריזה על מפנה בלימוד התנ"ך בבית הספר היסודי הכללי. הקץ לחוברות העזר ואף לספרי הלימוד, שהפכו לתנ"ך גופו וגאלו את המורות ממצוקת ההכנה המייגעת.  ההנחיה היא שמעתה לימוד התנ"ך בבית הספר היסודי, כמו בבית הספר העל-יסודי יעשה דרך הטקסט המקראי בלבד. חרף החידוש מבקש אני לטעון שטרם הגיעה העת לצהול. אני גורס ששחרור הטקסט המקראי מחרצובות החוברות מתובל בנעימה פופוליסטית וביומרנות שעלולה להכשיל את הלימוד. מורים רבים כבר מצביעים על בעיות טקטיות בהוראה המוצעת. ואני מבקש לעסוק באסטרטגית קריאת הטקסט ופרשנותו, שלדעתי לא תשיג תוצאות של ממש בשיטת לימוד הטקסט גופו ותו לא.  כדי להבהיר את עמדתי אגע בקצרה בסוגיה ההרמנויטית, "מדע הפרשנות" בישומה למקרא.

יום שישי, 30 במרץ 2018

מצוות של אמצעי ומצווה של עיקר: וינייטת הזיכרון וחשבון הנפש


יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

להפוך את הזכרון להווה נמשך
הזיכרון הוא דינאמי כי הוא תלוי בזוכר

יום שישי, 23 במרץ 2018

בסוד ארכיטקטורת הזיכרון: וינייטת כל ימי חייך


יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


יציאת מצרים וקידוש החירות