יום רביעי, 22 ביולי 2020

מכלול טביעות חותם עם ׳טביעות למלך׳, שמות ערים ואישים מהמאות ה-8 וה-7 לפנה״ס נתגלה בירושלים


פסלוני חרס בדמות נשים ובעלי חיים שנמצאו באתר. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מכלול טביעות חותם, מהגדולים והחשובים ביותר שהתגלו בארץ, נמצא בשכונת ארנונה בירושלים סמוך למשכן השגרירות האמריקאית. הממצא מתוארך לסוף המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-7 לפנה“ס, שהיא תקופת מלכותם של חזקיהו ומנשה מלכי יהודה. החפירה מנוהלת על-ידי רשות העתיקות במימון רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות חברת מוריה.
באתר נחשף מבנה יוצא דופן בגודלו ובאופיו לתקופה, בנוי מאבני גזית ענקיות, ובעל קירות כפולים ומשולשים. כן נחשפו על ידיות של קנקני אגירה יותר מ-120 טביעות, שרבות מהן נושאות את הכיתוב 'למלכ (למלך)', שמות ערים, ושמות של מי שהיו, ככל הנראה, בכירי הפקידות ובעלי ההון של בית ראשון, בכתב עברי קדום. 

טביעת חותם 'למלכ' מטיפוס דו כנפי.  צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לדברי נריה ספיר ונתן בן-ארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "באתר שחפרנו התקיימה פעילות שלטונית, אשר ניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימי מחסור. נראה שלאתר הזה נאספו מיסים באופן ממלכתי מסודר: ניכרת כאן פעילות של איסוף תוצרת חקלאית וכן ייצור של יין ושמן זית. האתר חולש על שטח חקלאי נרחב, שבו זיתים וגפנים, ונחשפו בו גתות להכנת יין ומתקני תעשייה חקלאית. הוא מתוארך לתקופה רבת תהפוכות ואירועים המוכרים מהמקרא, בהן מסע הכיבוש האשורי - בפיקודו של המלך סנחריב ובימיו של המלך חזקיהו. לא מן הנמנע שההיערכות הכלכלית קשורה באירועים אלה. עם זאת, החפירה מעלה כי האתר המשיך להתקיים גם לאחר הכיבוש האשורי. מעניין לדעת, שעל ידיות קנקני האגירה מופיעים כמה משמותיהם של בכירי הפקידים ובעלי ההון של ממלכת יהודה – נחם עבדי, נחם הצליהו, משלם אלנתן, צפן אבמעץ, שבניה עזריה, שלם אחא ושבנא שחר. שמות אלה מופיעים על ידיות קנקני אגירה באתרים שונים בכל רחבי ממלכת יהודה, דבר המעיד על מעמדם של בעלי הטביעות: לפי הסברה, מדובר בבכירי הפקידות, שהיו ממונים על תחומיםמסוימים בכלכלת התקופה, או אולי - בעלי ההון של פעם, מי שהחזיקו שטחים חקלאיים גדולים והניעו את כלכלת האחוזות, ושהחזיקו בטביעת חותם פרטית.
טביעות החותם הרבות מעידות באופן ישיר ומעל לכל ספק כי בשלהי ימי ממלכת יהודה, התקיימה באזור זה,שמדרום לעיר דוד, פעילות שלטונית. ייתכן אף שהפעילות המנהלית הזו קשורה לאתר שנחשף בעבר ברמת רחל הסמוכה, אשר זוהה, במידה רבה של ודאות, כארמון מלכי יהודה ו/או כמרכז מנהלי.
בין טביעות החותם התגלו טביעות המכונות בשם "למלך". טביעה זו מאופיינת בסמל של גלגל חמה, שמצדדיו פרושות כנפיים. מעל לגלגל החמה מופיעה המילה 'למלך' בכתב עברי קדום, ומתחתיו - שמה של אחת מארבע ערים בממלכת יהודה: 'חברון', 'שוכה', 'זיף' ו'ממשת'. לדברי ספיר ובן-ארי, "את חברון, זיף ושכה ניתן לזהות במידה רבה של ודאות עם ערים קדומות ביהודה, ששכנו באזור הר חברון, בעוד שזיהויה של ממשת שנוי במחלוקת".
בשלב מסוים, מסיבות שאינן מובנות, כוסו המבנים בערימה עצומה של אבני צור - כמעין גבעה מלאכותית המתנשאת לגובה של כ-20 מטר מפני השטח, וגודלה משתרע על שטח רחב שגודלו כשבעה דונם (!). גם בימינו, ערמת אבנים עצומה זו ניכרת למרחוק ובולטת בנוף הגבעות שמסביב. לדברי החוקרים, "גבעות אבנים מלכותיות מוכרות ממספר אתרים בירושלים מסוף תקופת בית המקדש הראשון, ולכן הן גם ריתקו וסיקרנו את חוקרי ירושלים מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי באזור. ובכל זאת, הסיבה להשקעת המאמץ האדיר בערימתן על פני דונמים רבים, נותרה בגדר חידה ארכיאולוגית לא פתורה". 
ממצא נוסף שנתגלה ושופך אור על אופייה של התקופה, הינו אוסף של צלמיות - פסלונים עשויי חרס. לדברי הארכיאולוגים ספיר ובן-ארי, "חלק מהצלמיות מעוצב בדמות נשים ופרשים, וחלק בדמויות של בעלי חיים. חפצים אלה מפורשים בדרך כלל כחפצים ששימשו לפולחן אלילי ולעבודה זרה - תופעה שלפי המקרא, רווחה בממלכת יהודה". מוסיפים החוקרים "מתברר שתקופה קצרה לאחר סופו של האתר, עם חורבנה של ממלכת יהודה בשנת 586 לפני הספירה, שהיא שנת היציאה לגלות בבל, המקום יושב מחדש, ונמשכה בו הפעילות האדמיניסטרטיבית. הפעם, התקיימה בו פעילות שלטונית שהייתה קשורה לפחוות יהודה עם שיבת ציון, בשנת 538 לפנה"ס, ובחסות האימפריה הפרסית האח'מנית ששלטה אז ברחבי המזרח הקדום כולו ומרכז אסיה".
לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, "התגליות הארכיאולוגיות בארנונה הן שמעמידות את האתר כאתר מפתח - חשוב ביותר - בתולדות ממלכת יהודה - בתקופה שמסוף ממלכת יהודה ומימי שיבת ציון, עשורים ספורים לאחר חורבן הממלכה. אתר זה מצטרף לשורה של אתרי מפתח אחרים שנחשפו בסביבות ירושלים ואשר היו קשורים למערכת הניהולית הריכוזית של ממלכת יהודה, בשיאה ולפחות עד לחורבנה.

3 תגובות:

  1. ממצאים חשובים ויופי של מאמר

    השבמחק
  2. עבודת מחקר על טביעות החותם למלך.
    file:///D:/Documents/%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F/%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%20%D7%90,%20%D7%91/The%20LMLK%20Research%20Website.htm

    השבמחק
  3. עבודת מחקר בנושא טביעות למלך.
    file:///D:/Documents/%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F/%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%20%D7%90,%20%D7%91/The%20LMLK%20Research%20Website.htm

    השבמחק